בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 7 חודשים. 13 באפריל 2024 בשעה 22:18

יותר מידי שיט עבר היום

אבל הלוחמת ואני (המכשפה ערפדית) מאוחדות, כמו האחיות שאנחנו, באותו המכלול.

שחורה וסגולה

פנתרה וזאבה

ירח ושמש

חזקות

נחושות

לא מוותרות

ועומדות

תמיד.

unfuck you - מוקדש למספר א.נשים

"You can say what you want about me
Wanna do what you want to me
But you can not stop me

I've been knocked down
It's a crazy town
Even got punched in the face in LA
Ain't nothing in the world that you keep me from doing what I wanna do?

'Cause I'm too proud, I'm too strong
Live by the quote that you gotta move on
Feeling sorry for yourself
Ain't got nobody nowhere

So I...
(Held my head high)
Knew I (Knew I'd survive)
Well I made it (I made it)
I don't hate it (Don't hate it)
That's just the way it goes
Yeah
I done made it through
Stand on my own two
I paid my dues, yeah
Tried to hold me down
You can't stop me now
I paid my dues

So like I told you
You cannot stop me
I paid my dues

Now I'm still tested every day
People try to mess with Anastasia
Got another thing comin'
Cause I have a mind
And I thought I better let you know

I'm no punk I can get down
I don't give a damn about who's around
That was just fine till now

So I...
(Held my head high)
Knew I (Knew I'd survive)
Well I made it (I made it)
Oahh (Don't hate it)
That's just the way it goes
Yeah
I done made it through
Stand on my own two
I paid my dues
Yeah yeah
Tried to hold me down
You can't stop me now
I paid my dues, yeah

Yeah yeah yeah

Took so long to get me here
But I won't live in fear
You try to steal my shine
But first they wanna build you up
Then they tear you down
It's a struggle, you try to bubble

So I...
(Held my head high)
Knew I (Knew I'd survive)
Oahh (I made it)
(Don't hate it)
Said that's just the way

(I done made it through)
(Stand on my own two)
I said I paid my, I paid my dues
Yeahhhhh
(Tried to hold me down)
But you can't stop me now (you can't stop me now)
(I paid my dues) I paid my, paid my dues
(I done made it through) oahhh
(Stand on my own two) oh
(I paid my dues) I paid my, I paid my dues
Yeahh
(Tried to hold me down)
But you can't stop me now (you can't stop me now)
(I paid my dues) I paid my dues."

לפני 7 חודשים. 12 באפריל 2024 בשעה 11:49

לפני 7 חודשים. 12 באפריל 2024 בשעה 0:12

אני אצל חמותי, חושבת עליו עדיין

גם במסיבה היום חשבתי עליו

בא לי לשכוח קצת

שונאת אותו כל כך כרגע

לפני 7 חודשים. 11 באפריל 2024 בשעה 9:12

הלוחמת: נו, אז תשאלי אותו

אני: לא

הלוחמת: אבל למה לא?

אני: כי זה מסוכן מידי, מספיק שאני שם

הלוחמת: אבל אני רוצה

אני: אני יודעת, אבל התפקיד שלי זה להגן עלינו

הלוחמת: כבר נפגעתי בעבר, את יודעת את זה

אני: נכון, זה לא אומר שצריך לרוץ לפגיעה הבאה

הלוחמת: איך את יודעת שתהיה פגיעה?

אני: קודם כל, כי תמיד יש.

ודבר שני, אני לא רוצה לקחת את הסיכון הזה כרגע אצלך

הלוחמת: זאת לא הבחירה שלך

אני: אולי, אבל זה עדיין התפקיד שלי להגן

הלוחמת: *טריקת דלת*

לפני 7 חודשים. 10 באפריל 2024 בשעה 23:48

המוח הוא כלי הנשק החזק ביותר

תזכרי את זה

תמיד.

לפני 7 חודשים. 10 באפריל 2024 בשעה 22:09

אני מכירה את ההרגשה הזאת כבר

כשהדיכאון הזה מכרסם מבפנים

כשאני מרגישה כל כך מטומטמת כי אני לא לומדת משיעורי העבר

כשאני גם כאובה כל כך פיזית, מה שגורם לי להיות עוד יותר חלשה

וזה קשה

וזה מעייף

ואני רק רוצה ליפול

לשכוח את עצמי באיזה סשן מטורף שלא יתן לי שניה לחשוב

לשכוח את המציאות המחורבנת

לשכוח שקיים לי לב

לשכוח שקיימים לי רגשות

ופשוט להיות משומשת בסשן

לתת למישהו לפרק אותי מבלי לחשוב

פיזית ומנטאלית

ואז שרק יתן לי לבכות בתוך הזרועות שלו

בכי של שחרור של כל האיכס שאני מרגישה עכשיו

.

מטומטמת.

לפני 7 חודשים. 10 באפריל 2024 בשעה 20:12

כשהייתי ילדה, או ליתר דיוק כשהמכלול היתה ילדה, היא גדלה על הסדרה של אקס מן משנות ה - 90

האלטר הראשון שנולד אצלנו היה רוג

הרבה ראו בה דמות כל כך חזקה בגלל הכוחות שלה (הכח הפיזי והתעופה בכלל שייכים למיס מארוול ורוג גנבה ממנה אותם לתקופה ארוכה, אחרי שהיא הכניסה את מיס מארוול לקומה), הכח המוטנטי שלה - לגעת במישהו.י ולהשאיל את הכוחות שלהם.ן

אם מדובר במוטנטים אז הכח המוטנטי

אם מדובר במישהו.י רגיל.ה אז את מה שהוא/היא עושה הכי טוב (למשל, בפעם הראשונה שהיא גילתה את הכח זה היה דרך זה שהיא נגעה בבחור שהתחיל משהו ביניהם ואז היא עילפה אותו בטעות והשאילה את הכישרון שלו בפוטבול)

אבל היא גם מעתיקה לעצמה את הזיכרונות של מי שהיא נוגעת בו.ה, כל הטראומות וכל השיט שאחרים.ות עברו.

אין לה שליטה על הכוחות שלה, מה שאומר שאסור לה לגעת

והמכלול התחברה לזה, ככה רוג נוצרה אצלנו

"כל דבר שאני נוגעת בו אז אני גם פוגעת בו" - האלטר של רוג מרגישה את זה, כמעט כל הזמן.

המכלול אימצה את יכולת ההישרדות של רוג

אבא שהעיף אותה מהבית בגלל הכוח המוטנטי ושגם ככה היה אלים כלפיה... האלימות הזאת והשנאה הזאת היתה מוכרת, יותר מידי מוכרת

ורוג היא מישהי כל כך בודדה, מפחדת להתקרב יותר מידי כי אז היא תפגע במי שהיא תתקרב אליו.ה

ועכשיו ראינו את הפרק הזה והרגשנו איך האלטר של רוג אצלנו פתאום חוטף שוק ואז בוכה ובוכה ובוכה ובוכה ובוכה

אני בחוץ כרגע (המכשפה ערפדית), אז אני מצליחה קצת להרגיע אותה אבל וואו, כמות הכאב פתאום שהיא מרגישה

כבר שכחנו את הכאב הזה, את סוג הכאב הבודד הזה

זה כאב שלא מאפשר לנשום אפילו

לוקי ישר דאג כי הוא ראה את ההתנהגות הפתאומית וכל מה שהצלחנו לומר היה: "הם הרגו את גמביט"

אבל זה רק חלק מזה, יש עוד כל כך הרבה בפרק הזה שפשוט פתח את כל הפצעים של רוג (אצלנו) ועכשיו זה מרגיש שהכל מדמם

.

בפרק הם גם מראים משהו שאנחנו לא ידענו, שהמכלול לא ידעה

רוג יכולה לגעת ישירות במגנטו מבלי לפגוע בו אבל היא עדיין יכולה לפגוע בכל אחד.ת אחר.ת באמצעות המגע, בלי שום שליטה.

וכל מה שקורה בפרק הזה... פאק... הפצעים של העבר שנפתחו שוב ומדממים כרגע

פשוט מדממים

הבדידות הזאת שהיתה כשהמכלול היתה ילדה

מגיל 8 להגן פיזית על אמא מפני אבא אבל להיות לבד בחדר, לשמוע מוסיקה ולשיר רק בשביל לנחם את עצמה

האחים שהיו אחד עם השני ובחדר שלהם, שונאים אותה כי היא היתה ה"מפונקת"

וכל הבדידות ההיא, כל כך לבד

וזה שורף ואי אפשר לנשום

וכל מה שאני יכולה לעשות זה לתת לה לבכות, להוציא את הכל, בשביל להתחיל את ההחלמה שוב.

 

לפני 7 חודשים. 10 באפריל 2024 בשעה 13:14

אנחנו כן מתכתבים קצת ואני מבינה טיפה יותר מה עובר עליך

מנסה לראות אם אני יכולה להיכנס יותר, לתת יותר, לעזור איכשהו

מה שמוביל אותי באותו הרגע זה הרצון שתהיה מסופק, באיזושהי דרך

ואז אתה אומר לי לכתוב את המילה "דום" על עצמי, לצלם ולשלוח לך (משימה שכבר הייתי אמורה לבצע בעבר ולא עשיתי לצערי אבל למזלי היום נתת לי צ'אנס נוסף לבצע אותה)

החלטתי שאני אעשה חצי קוקו, כמו שאתה אוהב ואכתוב על עצמי את המילה "דום" עם הליפגלוס שלי שאני הכי אוהבת ושלחתי לך ואז קיבלתי ממך את האישור לשים את התמונה גם כאן, כי הרי אתה יודע שכל תמונה שאני מצלמת לך נשלחת רק אליך

ולשמחתי אישרת לי לכתוב פוסט על זה ולפרסם את התמונה, אני גאה בתמונה הזאת.

מוקדש לך,

תודה דום 🖤

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 17:23

זה אמנם קאבר וגם המקור עצמו כל כך יפה

אבל...

משהו כאן יותר מיוחד לי, יותר מרגיש לי, יותר מתחבר לי

וזה המון כאב

וזה לבכות כרגע, להוציא הרבה דברים שנעלתי בחודש וחצי האחרון

דברים שלא היה לי כח להתעסק איתם, דברים שהכרחתי  את עצמי לא לחשוב עליהם, דברים שחשבתי שהצלחתי להוציא בסשן...

כואב לי מאוד כרגע

וכן, אני גם בוכה

אבל זה לא דבר רע

לפני 7 חודשים. 9 באפריל 2024 בשעה 16:21

 

"Like a bird on the wire
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free

Like a worm on a hook
Like a knight from some old-fashioned book
I have saved all my ribbons for thee

If I, if I have been unkind
I hope that you can just let it go by

If I, if I have been untrue
I hope you know it was never to you

For like a baby, stillborn
Like a beast with his horn
I have torn everyone who reached out for me

But I swear by this song
And by all that I have done wrong
I will make it all up to thee

I saw a beggar leaning on his wooden crutch
He said to me, "you must not ask for so much"
And a pretty woman leaning in her darkened door
She cried to me, "hey, why not ask for more?"

Oh, like a bird on the wire
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free"

 

הגרסה שאני מכירה:

 

והופעת לייב של לאונרד כהן עם השיר: