כשהייתי ילדה, או ליתר דיוק כשהמכלול היתה ילדה, היא גדלה על הסדרה של אקס מן משנות ה - 90
האלטר הראשון שנולד אצלנו היה רוג
הרבה ראו בה דמות כל כך חזקה בגלל הכוחות שלה (הכח הפיזי והתעופה בכלל שייכים למיס מארוול ורוג גנבה ממנה אותם לתקופה ארוכה, אחרי שהיא הכניסה את מיס מארוול לקומה), הכח המוטנטי שלה - לגעת במישהו.י ולהשאיל את הכוחות שלהם.ן
אם מדובר במוטנטים אז הכח המוטנטי
אם מדובר במישהו.י רגיל.ה אז את מה שהוא/היא עושה הכי טוב (למשל, בפעם הראשונה שהיא גילתה את הכח זה היה דרך זה שהיא נגעה בבחור שהתחיל משהו ביניהם ואז היא עילפה אותו בטעות והשאילה את הכישרון שלו בפוטבול)
אבל היא גם מעתיקה לעצמה את הזיכרונות של מי שהיא נוגעת בו.ה, כל הטראומות וכל השיט שאחרים.ות עברו.
אין לה שליטה על הכוחות שלה, מה שאומר שאסור לה לגעת
והמכלול התחברה לזה, ככה רוג נוצרה אצלנו
"כל דבר שאני נוגעת בו אז אני גם פוגעת בו" - האלטר של רוג מרגישה את זה, כמעט כל הזמן.
המכלול אימצה את יכולת ההישרדות של רוג
אבא שהעיף אותה מהבית בגלל הכוח המוטנטי ושגם ככה היה אלים כלפיה... האלימות הזאת והשנאה הזאת היתה מוכרת, יותר מידי מוכרת
ורוג היא מישהי כל כך בודדה, מפחדת להתקרב יותר מידי כי אז היא תפגע במי שהיא תתקרב אליו.ה
ועכשיו ראינו את הפרק הזה והרגשנו איך האלטר של רוג אצלנו פתאום חוטף שוק ואז בוכה ובוכה ובוכה ובוכה ובוכה
אני בחוץ כרגע (המכשפה ערפדית), אז אני מצליחה קצת להרגיע אותה אבל וואו, כמות הכאב פתאום שהיא מרגישה
כבר שכחנו את הכאב הזה, את סוג הכאב הבודד הזה
זה כאב שלא מאפשר לנשום אפילו
לוקי ישר דאג כי הוא ראה את ההתנהגות הפתאומית וכל מה שהצלחנו לומר היה: "הם הרגו את גמביט"
אבל זה רק חלק מזה, יש עוד כל כך הרבה בפרק הזה שפשוט פתח את כל הפצעים של רוג (אצלנו) ועכשיו זה מרגיש שהכל מדמם
.
בפרק הם גם מראים משהו שאנחנו לא ידענו, שהמכלול לא ידעה
רוג יכולה לגעת ישירות במגנטו מבלי לפגוע בו אבל היא עדיין יכולה לפגוע בכל אחד.ת אחר.ת באמצעות המגע, בלי שום שליטה.
וכל מה שקורה בפרק הזה... פאק... הפצעים של העבר שנפתחו שוב ומדממים כרגע
פשוט מדממים
הבדידות הזאת שהיתה כשהמכלול היתה ילדה
מגיל 8 להגן פיזית על אמא מפני אבא אבל להיות לבד בחדר, לשמוע מוסיקה ולשיר רק בשביל לנחם את עצמה
האחים שהיו אחד עם השני ובחדר שלהם, שונאים אותה כי היא היתה ה"מפונקת"
וכל הבדידות ההיא, כל כך לבד
וזה שורף ואי אפשר לנשום
וכל מה שאני יכולה לעשות זה לתת לה לבכות, להוציא את הכל, בשביל להתחיל את ההחלמה שוב.
