בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bleeding heart

אני המכשפה והערפדית, אני הלוחמת, אני הדרואיד, אני הפניקס ואני השורדת - אם אנחנו מתמסרות.ים זה כי אנחנו בוחרות.ים את זה, אל תשכח את זה אף פעם, הכוח הוא בידיים שלנו לא פחות מאשר שהוא בידיים שלך
לפני 53 דקות. 25 במאי 2025 בשעה 7:25

אני מתעוררת בבוקר, מתמתחת לי, מסתכלת בפלאפון ו... בום, הלב שלי נופל

אני רואה הודעה פשוטה ממך: "היום, שמונה בערב, תגיעי אלי בלי תחתונים כמו הזונה שאת, אל תאחרי"

הלב שלי רץ, כבר תקופה ארוכה שאני מצפה להודעה כזאת, הרי אתה יושב במוח שלי כל כך הרבה.

"בסדר", אני כותבת לך ורצה להתארגן ליום שלי.

היום עצמו עובר כל כך לאט ואני רק מכרסמת את עצמי מעצבים, רוצה שהשעות יעברו להן.

בסופו של דבר הגיעה השעה המיוחלת אבל אני מאחרת בדיוק בדקה אחת ואני בעיקר לחוצה, מפחדת שפשוט תאמר לי ללכת

אני דופקת בדלת שלך כשהלב שלי רץ על 180, אתה פותח אותה ואני נפעמת מכמה שאתה סקסי אבל אז אני קולטת את המבט שלך

אני חוטפת סטירה מצלצלת ואז אתה אומר בקול קר: "זה על האיחור, תכנסי"

אני סותמת את הפה, ההשפלה של הסטירה כואבת הרבה יותר מהכאב הפיזי שלה

"אני לא הולך להיות עדין איתך, לא הפעם, את כאן בשביל לשרת אותי. את כלי, צעצוע, זונה. את כל מה שאני רוצה שתהיי"

אני באה להגיב וזה מזכה אותי בסטירה נוספת

"אני לא רוצה לשמוע אותך כרגע. רק תהנהני, האם את זוכרת את המילה שלך?"

אני מהנהנת לכן ומסתכלת עליך במבט חושש אבל רעב כל כך, אתה יודע שאני כבר סומכת עליך

"בסדר גמור, אז כל עוד את לא אומרת את המילה אני לא עוצר"

אני מרגישה איך אתה מחפש אישור אחרון בעיניים שלי ואחרי שאני מהנהנת אתה פשוט תופס את הצוואר שלי ומטיח אותי על הקיר

אני רואה קצת כוכבים אבל מחייכת, זה בדיוק הכאב שהייתי צריכה.

אתה רק מתעצבן מהחיוך שלי ואומר: "אני הולך לשבור אותך זונה, אני אמחק את החיוך הזה, את לא יודעת לאן נכנסת. רצית להכיר מפלצת? הנה היא, רצית אפלה? קיבלת"

החיוך שלי יורד בשניה ונשאר מבט מפוחד של חתולה שנתפסה עם הזנב בין הרגליים אבל היה עוד משהו במבט הזה, רעב כבד ליחס הזה בדיוק

רעב לאפלה, רעב לחוסר רחמים, רעב... אחר.

אתה מחייך את החיוך הסאדיסטי שלך ופשוט משליך אותי על המיטה בלי שום מאמץ, קושר את הידיים שלי עם חגורה ומסובב אותי על הבטן

ואז זה מגיע - כל הרעב הסאדיסטי האלים שלך יוצא על התחת שלי, הירכיים שלי, מכות חסרות רחמים

ואני בוכה, מתחננת שתפסיק ואתה רק צוחק, ממשיך עוד ועוד ועוד

שורט לי את הגב עד זוב דם ויורק על זה

אני מתחילה לייבב סוף סוף ואתה צוחק לך, אני מרגישה איך אתה מסתכל עלי, יש פתאום שקט ואני לא מרגישה את המגע שלך

אני לא מעיזה לדבר ואז אני מרגישה קור על הגב שלי, אני מזהה שמדובר בקוביות קרח ואני נותנת צווחה קטנה

"אני אמרתי לך שאני לא הולך לרחם עלייך, אין לך מושג לאן נכנסת" אתה אומר

ואני כבר עונה בעצבים "אני יודעת בדיוק לאן נכנסתי, זה אתה שלא מבין לאן אתה נכנסת"

לפתע אני מרגישה איך אתה מטיח את הראש שלי חזק במיטה, לוחץ עליו ומתיישב עלי, אני לא מצליחה לנשום

"אני לא מבין?" אתה שואל בשעשוע כשאתה מדגיש כל מילה "בואי נראה עד כמה אני לא מבין"

אתה פשוט מרים את השמלה שלי, אפשר להריח את הרטיבות שלי עד סין בשלב הזה ועם כל המחסור באוויר אני עדיין מסמיקה מבושה

אתה ישר מחדיר שתי אצבעות וצרחה עמומה בוקעת ממני, אני מנסה להילחם, לסגור את הרגליים, לנער אותך ממני ואתה? אתה רק צוחק

"זונה מטונפת, הרטבת לי לגמרי את האצבעות" אתה מוציא אותן, משחרר את הראש שלי ודוחף אותן עמוק עמוק לתוך הגרון שלי עד שאני כמעט מקיאה

אתה הופך אותי כאילו הייתי איזה שק ואני מקבלת אגרוף בבטן, לא אגרוף חזק מידי אבל אגרוף שמזכיר לי את המקום שלי.

את זה שאני כאן ושאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה וכמה שאתה רוצה - כל עוד אני לא אומרת את המילה.

אתה מפסק את הרגליים שלי חזק וההתנגדות שלי מזכה אותי במטח של סטירות עד שאני מפסיקה להתנגד ואני שוכבת שם כמו בובה כנועה

אני מרגישה איך האצבעות שלך חופרות בתוכי וזה כל כך כואב, אני צורחת ומתחננת שתפסיק, שתהיה יותר עדין כי אני כל כך צרה ואתה רק צוחק ואומר: "זה מה שרצית, לא? את יודעת מה את צריכה לעשות בשביל שאני אעצור"

לפתע אתה עוצר ואני מרגישה איך הכאב פוחת קצת, אני מתחילה לומר "תוד-" כשאני מרגישה פשוט את הזין שלך קורע אותי, בלי שום רחמים אתה דוחף אותו במכה אחת ומתחיל לפמפם בכוח תוך כדי שאני צורחת וסוף סוף מתחילה לבכות

וזה רק מדרבן אותך להמשיך עוד, אתה מרים רגל אחת שלי בשביל תנוחה טובה יותר ועם היד השנייה תופס אחד מהשדיים שלי חזק, מוחץ אותו וסוטר לו בזמן שהוא מחליף צבעים מהעוצמה שלך.

אני מתחילה לדמם קצת על הזין שלך אבל אני גם מתחילה להשמיע קולות גניחה של חיה מיוחמת שלא קיבלה זין כל כך הרבה זמן ואתה רק צוחק

אתה יורק עלי ומבהיר לי כמה שאני זונה מטונפת, צעצוע שנועד הלילה רק לסיפוק שלך, שהלילה אני רק שלך ואתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה איתי ובי

ואז אתה יוצא, אני נושמת קצת לרווחה למספר שניות עד שאני מרגישה מקל בתוכי, תקוע ככה וזה כל כך כואב אבל גם המקל מתמלא ברטיבות שלי ואז אתה מסובב אותי, ראש מחוץ למיטה ואתה תוקע את הזין שלך עמוק בגרון שלי

"בלי שיניים זונה או ש..." ואני נזהרת לא לערב את השיניים שלי

אתה מזיין את הגרון שלי בלי רחמים, חונק אותי עם הזין שלך ואני מנסה לסמן לך שאני לא יכולה לנשום אבל אתה נשאר ככה, מתענג על זה שאתה שולט עכשיו בצורך הכי בסיסי - ביכולת שלי לנשום.

אתה מתחיל לסטור במקביל לשדיים שלי שממשיכים לקבל צבעים מיוחדים ויפים ואז אני מרגישה איך אתה גומר בתוך הגרון שלי, חזק.

אתה יוצא ממני, יורק עלי ומתחיל לדפוק אותי חזק עם המקל כשהיד שלך על הדגדגן שלי

"אני רוצה שתגמרי, שתביני שגם זה בשליטה שלי הלילה ושאם אני רוצה את תגמרי גם 10 גמירות הלילה" ואתה יודע כמה קשה לי המשפט הזה, כמה קשה לי שמתעסקים בעונג המיני שלי ואתה פתאום אומר: "שלא תחשבי שאני עושה את זה בשבילך, בשביל שתהני. לא, אני רוצה שתביני שאת רק צעצוע לשימוש הלילה, אין לך רצון או דעה, אני הולך להשתמש בך עד שלא ישארו בך דמעות כבר, אני הולך לשבור כל חלק שבך ולהטביע את עצמי בך"

אני מסתכלת עליך ואני מבינה שהלילה הזה רק התחיל.

לפני 7 שעות. 25 במאי 2025 בשעה 1:10

האפלה היום בוערת בי

החשק לסשן אפל, ברמות ההתכתבויות שהיו לי עם נסיך האופל... החשק הזה כל כך גבוה היום

זה מתחיל לכאוב יותר מידי השיט הזה.

אני לא נושמת

לפני 8 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 23:51

ואני כל כך אוהבת לשיר את השיר הזה

לפני 8 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 23:22

כל כך הרבה רעש בראש שלי

ואני מרגישה את הדמעות עומדות להן, רוצות לצאת כבר מהעיניים שלי

כל כך הרבה כאב

פאק כמה כואב לי

אבל אני לא מצליחה לשחרר אותן

ואז אני נחנקת

ולא בצורה שאני אוהבת.

לפני 10 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 21:57

ומטורפת על הדמות של לוציפר

דמות גאונית גאונית גאונית

לפני 11 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 20:52

אבל אני אוהבת את האומנית הזאת

כמו כן, האזבין הוטל זאת אחת הסדרות היותר טובות שיצאו בשנים האחרונות

ואנג'ל דאסט? דמות גאונית.

יש שם תיאור כל כך טוב למערכת יחסים מתעללת ולא בהסכמה בשיט (ככה זה כשאתה מת ונותן את הנשמה שלך לשד)

לפני 12 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 19:56

אני נזכרת בערפד.

היו לי כבר כמה פוסטים כאלו עליו כאן

והוא באמת ברמה מסויימת חסר לי

הוא היה מישהו שיצאתי לידו באופן מלא

הרשתי לעצמי לשתות לידו ולעשן וויד ביחד איתו

ואהבתי אותו, מאוד אהבתי אותו.

אבל אני לא אוכל לסלוח בחיים על זה שהוא פגע בלוקי.

(אני תמיד יכולה לסלוח על הפגיעה בי)

לפני 14 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 17:37

אל תרחמו עלי

אל תחשבו שאני שברירית

אני יודעת שקל להתבלבל מהבלוג שלי

אבל אני אחרת

אני עוצמתית

התמודדתי עם כל כך הרבה שיט בחיים האלה

שיט שהורג א.נשים אחרים.ות

אז כן, אני שבורה, דפוקה ופגומה

אבל אני לא שברירית ואני לא צריכה או רוצה רחמים

לפני 17 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 15:13

אני מרגישה שאני קצת מתחזקת מנטאלית

הדיכאון קצת פחות קשוח (אני כל כך זהירה כשאני כותבת את זה כרגע כי אני לא רוצה לבנות על זה שזה ימשיך ככה)

אמנם יש עדיין מלא מלא מלא רעש ואני עדיין חלשה פיזית ברמות גבוהות

אבל...

אני מצליחה להינות ממוסיקה, אני מצליחה לשיר, אני מצליחה לחייך באמת גם סתם עם עצמי ובלי מעורבות של מישהו.י חיצוני.ת

וזה? זה שיפור

אז אני זהירה

אבל אני רוצה לכתוב גם על זה ולזכור שגם זה קיים

שגם בין כל האפור הנוראי קיימים להם צבעים

לפני 18 שעות. 24 במאי 2025 בשעה 13:41

אני חושבת שזאת אחת התמונות הכי עוצמתיות שלי

אני כל כך אוהבת אותה

והתלבטתי ממש אם להעלות אותה לכאן או לא אבל אז המלך המקסים התלהב ממנה גם כן והיה בעד זה שאני אפרסם אותה כאן :)

אני אוהבת אותך יקירי