אחרי מקלחת טובה
אחרי מקלחת טובה
לא הסתכלת על מה שכתבתי
לא ראית את המילים
לא ראית את המשפטים
אבל זה מה שיש
ואני?
למדתי לא להישאר במקום שרע לי בו.
זה סשן אגרסיבי עם גרון עמוק
עם קריעת בגדים
זריקה על מיטה
קשירה שתביא למצב של חוסר אונים
השפלה
וזיון עם הרבה מאוד זרע
השחרור הזה באיבוד שליטה ממקום של make me
זה מה שאני רוצה וצריכה עכשיו
*אולי אני אעלה תמונה מחר, הציצים אכן קטנו מאז הניתוח הבריאטרי (והמשקל ירד כמובן)
ללוחמת יש את החרב, לפעמים גם את המגן (למרות שיש לה נטייה לשכוח אותו)
לי יש המכשפה ערפדית, היכולת הזאת לשחק עם אנרגיה וגם להוציא חלק מהאפלה שקיימת במכלול
האם אני לוחמת? לא, זאת היא
אני יותר מאחורי הקלעים בנושא הזה, אני את האפלה שלי מראה רק למיוחדים.ות לי.
והלוחמת תמיד מחזיקה את חרבה, לא נחה לדקה
כי בחוץ מסוכן מידי ואסור להוריד הגנות
והיא שומרת עלי בזמן שאני חופשיה עם האפלה
אני אוהבת אותך לוחמת שלי, אלטר אחר במכלול שלנו, האחות התאומה האהובה שלי.
קצת הקשבה, קצת רגש נעים, קצת... משהו טוב?
אבל אנחנו לא מעיזות
כל אחת מהסיבות שלה
דפוקות, בהחלט דפוקות
אני רוצה להיעלם
אנחנו רוצות להיעלם
צעצוע שבור
חפץ מקולקל כל מה שאנחנו וזה כל מה שנהיה
זהו רגש מורכב עבורי
כשאומרים לי (או כותבים לי) שמאוכזבים ממני זה ישר זורק אותי למקום מאוד מאוד מאוד רע.
הא.נשים שקרובים.ות אלי יודעים.ות שרק אם הרגש הזה מדוייק באותו הרגע אז אפשר לומר או לכתוב אותו ולא סתם להשתמש בזה.
במקום הבדס"מי זה עוד יותר קשה לי.
אני כל כך רגילה לאכזב
הלוחמת רגילה לאכזב
וזה טבוע בנו
איך אפשר לרצות אותי? או אותה? לא יודעת כבר
אולי אי אפשר, אולי אנחנו פשוט לא שוות את זה.
והיום שתינו ככה :/
בזמן האחרון אני לא ישנה בלילות, מה שגורם לי להשלים שינה בשעות הבוקר ועם המון סיוטים.
אני מותשת כבר מהשיט הזה.