|
|
|
שיתפסו אותי ויזרקו על מיטה
שיקשרו למיטה, ידיים ורגליים לכל כיוון של המיטה
שישימו לי כיסוי עיניים
שיקרעו לי את הבגדים עם סכין
שיעברו עם קרח ושעווה לסירוגין על הגוף שלי
שינשכו את הצוואר שלי ויסמנו
שיחנקו אותי
להרגיש נחנקת על ידי זין בגרון עמוק
שישפילו אותי
שיכאיבו לי
שישחקו לי עם המוח
שיזיינו לי את הצורה
ואחרי כל זה... שיכרבלו אותי ואני אוכל לשמוע דפיקות לב ולהירגע
אני לא מבינה אותו ואז אני נכנסת ללופים של מחשבות
הוא כועס? הוא מאוכזב? זה בכלל קשור אלי?
למה אין משהו שאני מצליחה לעשות?
מה עובר עליו?
וזה מעייף
מאוד.
את השיר והקליפ הכרתי לראשונה בגיל 17 (בערך)
אז המצב של הדרופ השתפר טיפה ובאחר הצהריים נפגשתי עם הצבוע ועם אמא שלו והלכנו לחדר בריחה (פעם ראשונה שלי וכן, הוא לקח את בתולי חדרי הבריחה שלי!)
היה כל כך כייף
למרות שהייתי לחוצה בהתחלה ושאני נוטה להרגיש טיפשה במצבים של חידות וכאלה... אז זה היה שונה לחלוטין
צחקנו, נהננו ואפילו בסוף ניצחנו!
אני כל כך אוהבת את הצבוע שלי
היצור הכי חשוב לי ביקום הזה
הלוחמת שלחה הודעה לקובן (למרות ההתנגדות שלי כמובן אבל עם האישור שלי) ואז החתול התקשר ישר כשהוא ראה אותה
זה נדיר ממש (ברמת הפעמיים בערך בקשר שלנו) שהוא מתקשר בלי לשאול אותי בכלל
הוא לא כעס, הוא היה ממש קצת מאוכזב אבל הוא בעיקר דאג לי
התחלתי קצת לבכות בשיחה
דיברתי על הדרופ ועל הדיכאון, על המשנית של לוקי ועל המורכבות כרגע של לא להיות אנוכית (מדובר בסיבה כל כך מיוחדת שהיא צריכה אותו עכשיו שאני לא מאחלת לאף אחד.ת)
ועל הצורך הזה של אובדן שליטה מוחלט ושל "אני לא רוצה להיות" בחיבור עם לזרום בקטעים שמסוכנים לי
מפה לשם - קבענו זמן איכות למחר בצהריים
אני בהחלט צריכה את זה
ועם כמה שאני כועסת על הלוחמת ולא מוכנה לדבר איתה כרגע, אני מודה לה.
.
תודה צבוע יפה שלי
תודה שאתה שומר עלי ודואג לי
תודה שאתה לא מוותר עלי או לי
תודה שאתה משקיע בי אנרגיה גם כשאין לך
תודה שאתה אוהב אותי כל כך
תודה עליך, עכשיו ולתמיד
אוהבת אותך
שלך ושלי
קטה
וכמובן ששכחתי לאכול ארוחת ערב ועכשיו אסור לי כי אני עושה מחר בדיקות דם בתשע בבוקר
איף.
ושוב מצאתי את עצמי נמשכת לשם
האם זה נכון עבורי?
האם זה מסוכן מידי?
אני כבר בדיונים עם הלוחמת על הנושא, היא כמובן נוטה לנגד אבל כבר סיכמנו ממזמן שיש לכל אחת מאיתנו את החופש שלה להחליט
זאת ההסכמה הרווחת במכלול אלא אם יש קריסה.
אני יודעת שכשאני אדבר על זה עם הקובן הם יהיו נגד
וכבר עם לוקי קצת דיברתי על זה
ואני לא יודעת
אני מבולבלת
והלוחמת? היא בכלל רוצה את ההוא.
בויתור על שליטה יש מחירים, האם זה שווה את זה?
מכירים את הקטע הזה שהלב דופק מהתכתבות עם מישהו שהיה לכם רגשות אליו? (ואולי עדיין יש)
ואז נוצר אנטיגוניזם מכל הצדדים בשיחה?
אז כזה.
שתינו כאן, שתינו כותבות
זה קצת מוזר לנו
אז אני המכשפה ערפדית אתחיל -
משבת בערב אני בדרופ שרק הולך ומחריף לו ועם גל דיכאון (בין החזקים שהיו לי בשנתיים האחרונות)
אני מנסה כמה שיותר לאזן את הבקשות שלי ללוקי לבין תשומת הלב שהוא כן צריך לתת לבת הזוג המשנית שלו כרגע כי היא בעצמה עוברת דברים מאוד קשים (כשאני כותבת קשים אני מתכוונת לקשים)
מצד אחד בא לי פשוט ליפול לתוך חוסר אונים ולסשן שיקח ממני הכל אבל מצד שני כרגע אני גם כמעט מגיעה להרס עצמי וזה לא המקום הנכון לעשות סשנים
אני יודעת את זה
הגל הזה ממש קשה לי
גם סוף סוך שלחתי הודעה וביקשתי את הקימונו הירוק בחזרה
ואני מתכתבת כבר יומיים עם בחור ממש מגניב ומחרמן שאני נמשכת אליו ומעניין אותי
אבל...
אני לא מצליחה להתעודד כמעט משום דבר וזה קשה, כל כך קשה לי להיות במקום הזה
המקום של לא לרצות להיות קיימת יותר, רצון שרק מחריף
ומעצים את הרגשת ה"לא רוצה שליטה, קח הכל" - רק שעכשיו אני חייבת להיזהר עם התחושה הזאת ואני תוהה אם לכתוב המשך לסיפור ההוא, חלק ט
.
בתור לוחמת אני רגילה לקשיים האלה
למרות שהיא זאת שהתמודדה איתם בשלוש השנים האחרונות, מאז הערפד, מאז שכמעט זרקתי את הקלסר האגדי שבו היא ואני נוצרנו
הוא שבר אותי לרמה שלא רציתי לצאת יותר לעולם וזה מה שבאמת עשיתי לתקופה מסויימת עד שא' שבר את המכשפה ערפדית
ואז אני יצאתי ואז... טוב, אז נסיך האופל היה וזה בכלל סיפור מסובך
והרגש שלי אליו התגבר לאחרונה, יותר משל המכשפה ערפדית ואני מתגעגעת ללראות אותו וללחבק אותו
עבר כל כך הרבה זמן, אני חושבת ששנה שאני לא חיבקתי אותו.
והיום גם לי קשה
הדיכאון הזה משפיע על שתינו היום ברמה הרבה יותר מידי גבוהה ואנחנו אלו שמחזיקות בדרך כלל את המכלול
וגם אני רוצה סשן וגם אני רוצה לאבד שליטה ולאבד את עצמי
.
אנחנו מותשות
ורוצות לא להיות בשליטה.
אני שונאת שזה קורה לי
ואני שמה לב איך זה מחריף מרגע לרגע (היו כמה דקות שזה השתפר) וזה גורם לזה שאני פשוט לא אוכל
והכל מרגיש לי איכס, הגוף שלי מרגיש לי איכס
אני מרגישה מגעילה ודוחה וטיפשה
וצעצוע שבור וחפץ מקולקל - וזה עושה לופ במוח שלי
אני רוצה לשמוע קול אחר, קצת קול אחר
הייתי עם הקובן היום והיה לי כל כך טוב
קיבלתי את מתנת יום ההולדת שלי שהוזמנה באוקטובר והתרגשתי
אבל יותר מהכל התרגשתי מזמן האיכות שלנו ביחד (אפילו הדרואיד קיבל יחס)
אבל כשחזרתי הביתה... לא יודעת, דרופ התחיל פתאום ואני מוצאת את עצמי עצובה וריקנית כרגע
מדקה לדקה יותר ויותר.
והיא? היא חושבת עליך ותוהה אם כן או לא
