הלוחמת שלחה הודעה לקובן (למרות ההתנגדות שלי כמובן אבל עם האישור שלי) ואז החתול התקשר ישר כשהוא ראה אותה
זה נדיר ממש (ברמת הפעמיים בערך בקשר שלנו) שהוא מתקשר בלי לשאול אותי בכלל
הוא לא כעס, הוא היה ממש קצת מאוכזב אבל הוא בעיקר דאג לי
התחלתי קצת לבכות בשיחה
דיברתי על הדרופ ועל הדיכאון, על המשנית של לוקי ועל המורכבות כרגע של לא להיות אנוכית (מדובר בסיבה כל כך מיוחדת שהיא צריכה אותו עכשיו שאני לא מאחלת לאף אחד.ת)
ועל הצורך הזה של אובדן שליטה מוחלט ושל "אני לא רוצה להיות" בחיבור עם לזרום בקטעים שמסוכנים לי
מפה לשם - קבענו זמן איכות למחר בצהריים
אני בהחלט צריכה את זה
ועם כמה שאני כועסת על הלוחמת ולא מוכנה לדבר איתה כרגע, אני מודה לה.
.
תודה צבוע יפה שלי
תודה שאתה שומר עלי ודואג לי
תודה שאתה לא מוותר עלי או לי
תודה שאתה משקיע בי אנרגיה גם כשאין לך
תודה שאתה אוהב אותי כל כך
תודה עליך, עכשיו ולתמיד
אוהבת אותך
שלך ושלי
קטה
