לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

יומן המתאר את התפתחותי בעולם זה
וכעת במסע מנטאלי שמתחילה כדי להתחזק
ולהגיע למצב בו אוכל להיות שפחה טוטאלית
למאסטר האהוב והיקר שלי
לפני 16 שנים. 30 ביוני 2008 בשעה 17:55

לשמוע אותך צוחק ומחייך (כן אפשר לזהות גם דרך הפלא)
גורם לי לאושר ושמחה


לשמוע אותך מתגרה בי כדי .... וגם לבדוק את תגובותיי
גורם לי לעצירת נשימה המלווה בשתיקה,וזה כי מקבלת את מרותך
וכאשר אתה צוחק האוויר חוזר ועושה אותי מאושרת
יודעת שאתה אוהב להתגרות בי ובכל זאת נופלת כל פעם בפח :-)


לשמוע קטעי תוכניות עושה לי חם,חם מאוד וציפייה בקוצר רוח לבאות

לשמוע את קולך גורם לי כבר לביטחון ושמחה

כשחשה את מגע ידך,פיך וגופך האושר הופך למושלם

יש עוד כל כך הרבה מה לכתוב כי אתה אדם ושולט הכי מיוחד בעולם
וכל פעם מודה על כך שזכיתי בך כי זכיתי בהכי טוב


אז תודה לך על שאתה מאפשר לי לגלות את עצמי דרכך בקצב שלי
תודה על האושר והשמחה שהכנסת לחיי ועל עוד כל כך הרבה דברים
יודעת שאת כל אותם דברים אתה יודע ומרגיש ובכל זאת מציינת
כי שום דבר לא ברור מאליו בחיים


}{

לפני 16 שנים. 29 ביוני 2008 בשעה 3:49

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2125/Andre%20Bocelli.html

לפני 16 שנים. 28 ביוני 2008 בשעה 10:11

היו אלה יומיים מופלאים
הייתי צריכה זמן התאוששות לקלוט את עוצמת החוויה שהעברת אותי
להגיד שזוכרת הכול ואת הסדר? אם כמה שמנסה קשה לי לשחזר אחד לאחד
כי הרבה מהזמן לא הייתי ממש נוכחת. 😄
כותבת בתקווה שאצליח להיזכר ולתעד את החוויות המדהימות כי כרגע מה שנשאר לי
זה קטעים קטעים ואת התחושות המדהימות ומאוד מאושרת.
כל פעם מפתיע ויודעת כי מי יודע מה יהיה חדש הפעם מרוב שראשך חושב ויוצר
וזה כיף שיש הפתעות רק כמובן שהכנת אותי שזה הולך לעלות שלב בדרגת הכאב
ולהוסיף יותר מנטאלי 😄
כל פעם עולה בראשך קשירה חדשה ואני בזמן שאתה קושר כבר מתחילה להתחרמן להרטיב
ואפילו הפעם חשבתי לי שאיך אתה עושה את הקשירות המסובכות בכזו קלילות ומהירות כי
לי היה לוקח המון זמן 😄
ואכן העלת את רף הכאב כל פעם שנראה כי חשבתי שלא יכולה עוד חשבתי עליך וזה נתן
לי את הכוח להמשיך.סופגת,כואבת ומודעת לעיניים הבוחנות אותי,משגיחות על תגובותיי
וקורא אותי כל פעם מחדש,ותמיד ניסיתי להבין איך אתה מצליח לדעת מתי להפסיק ולעבור
לרוך.הרף החדש הביא אותי לכזו ריגוש ועוצמות שבשלב מסוים התחלתי לבכות ללא הפסקה
והראש באותו הזמן ריק ממחשבות רק חווה את התחושות.ואתה הפסקת פרמת את הקשרים
ליטפת והרגעת שלחת אותי להתקלח ומייד באת לראות שהכול בסדר.
ישבנו ודיברנו ולאחר מנוחה קלה החלטת להמשיך ובעצם אפילו לא ידעת אז שהגשמת לי פנטזיה 😄
ברוב כבוד לקחת אותי לעמודים והתחלת לקשור אותי בכל הגוף כולל הראש כדי שלא אוכל לזוז.
ואז הויברטור נכנס כשהוא עובד לו ואז שקט דממה.מנסה להבין איפה אתה ומה אתה עושה
ולא מתוך לחץ כי הרגשתי בטוחה שאני בהשגחה וכל כך רציתי את מגע ידייך וגופך אפילו לקבל הצלפות כי יודעת שאז יהיה גם את הרוך.
הריגוש שיצרו הקשירות והוויברטור לא יכולתי להתרכז יותר במחשבות.ואני מרגישה שאני חייבת לזוז,מנסה אך בלתי אפשרי וזה רק משגע אותי יותר.ואתה רואה,וכשגמרתי אתה מגיע בלי מילים מלטף בכל הגוף וזה מטריף אותי מחדש ומעלה בי שוב את הגירוי ושוב אתה נעלם וכך לא יודעת כמה פעמים.וכל פעם נטרפת יותר ומגיע הרגע שאני מנסה לצעוק לך שתציל אותי שכבר לא יכולה אך אין קול ואין עונה. מגיע השלב שבו אני כבר מתחננת שדי לא יכולה יותר ואתה ניגש מוריד את הכיסוי ושואל די רוצה להפסיק?ואני מתחננת שכן ואתה עינייך זורחות מאושר וצוחק ואומר עוד 10 דקות.
מנסה שוב ומתחננת אך הכיסוי עיניים מונח שוב על העיניים ויודעת שחייבת להחזיק מעמד בשבילך אבל אין לי מושג איך אשרוד את זה.כל המסע היה חצי שעה שנראתה לי כמו נצח.התרת אותי מהקשרים וחיבקת וליטפת ואני נצמדתי כי לזה הייתי כה זקוקה כל הזמן הזה.
אמרת שאתה מתכנן זמן כפול התחננתי שלא ולא כי לא אהבתי (הרי בלתי אפשרי לא לאהוב את זה) אלא כי לא אהיה מסוגלת לעמוד בזמן כפול כי גם כך בקושי עברתי את זה.
כן זו הייתה פנטזיה ויכולה להגיד שבזכותך היא התגשמה ובגדול 😄 }{
לאחר כל המסע הזה לא יכולתי לזוז מילימטר,כל תזוזה הכאיבה אך גרמה לחיוך ענקי ול.... נוסף.
למחרת נפגשנו שוב ושוב קשירה חדשה קשירה שבה הייתי פשוקה כל כך רחב וקשורה לרגלי מיטת הטיפולים כמובן שגם הידיים ועוד וכאשר הוראת לי להתיישר הרגשתי שהולכת ליפול ונבהלתי ואמרתי, ואתה אמרת שאתה יודע. ואני שיש לי פחד מליפול מוצאת את עצמי מתיישרת ולא יציבה ועומדת ליפול אך מה שנתן לי את הכוח כן להחזיק מעמד זה שידעתי שאתה איתי ושלא רוצה לאכזב אותך.
ושוב שינוי תנוחה ומסע של כאב ורוך מתחלפים והפעם החלטת להכניס קצת יותר השפלות וכשאני שכובה על הרצפה מפושקת החלטת שעלי ללקק את סוליית הנעל דבר שבחיים לא חשבתי שאעשה והרגשתי כל כך מושפלת אך עשיתי זאת למענך,הנחת את הרגל על הלחי שנצמדה לרצפה ודרכת עלי עם הרגל ואני כל כך שמחתי להרגיש אותך.ואז הגיעו שוב ההצלפות הפסקה וגירוי הכוס ואני מגיעה לאורגזמה נפלאה ואתה נותן לי כמה שניות ושוב אך הפעם האורגזמה הייתה כל כך חזקה ומדהימה שאי אפשר לתאר.ואתה מניח לי ורק מסתכל ולאחר זמן שנרגעתי אתה בא ופורם את הקשרים ורואה את עינייך הזורחות מאושר וזה עשה אותי הרבה יותר מאושרת רק מלראות אותך מאושר.
בטח פספסתי דברים אבל בטח תסלח לי כי זה היה כל כך עוצמתי החוויות שאין מילים שיכולות לתאר ממש את התחושות שמרגישה.

תודה לך }{

לפני 16 שנים. 27 ביוני 2008 בשעה 10:26

היו היה נגר מבוגר שהחליט לפרוש מעבודתו.

הוא פנה למעסיק שלו, ותיאר תוכניותיו
לפרוש מעסקי בניית הבתים במטרה ליהנות ולבלות במחיצת אשתו ומשפחתו המורחבת.
למרות הצער הכרוך בהפסד הכנסה, הוא הסביר כי זה הצעד הנכון עבורו.

המעסיק
שהצטער מאד למשמע בקשת העובד המצטיין שלו, ביקש ממנו כטובה אישית לבנות רק עוד
בית אחד נוסף.

הנגר הסכים, אך לא היה קשה להבחין, שליבו יוצא אל החופש והוא לא מרוכז בעבודה.

הוא השתמש בחומרים פשוטים והעבודה בכללותה הייתה באיכות נמוכה. זו בפירוש לא
הייתה הדרך לחתום קריירה של מצוינות.

כאשר סיים הנגר את מלאכתו, הגיע המעסיק אל הבית, העניק לנגר מפתח לדלת הכניסה
ואמר:

>"זה הבית שלך, זו המתנה שאני נותן לך".

הנגר המזועזע אמר בקול שקט:

"לו רק הייתי יודע שהבית הזה מיועד לי,

הייתי עושה הכל בצורה אחרת".



מוסר השכל :

אנו בונים את חיינו יום אחר יום,

לעיתים אנו לא משקיעים את הטוב ביותר שאנו יכולים לתת.
ברגע של זעזוע אנו מבינים שאנו צריכים לחיות בבית שבנינו,

ואם היינו יכולים לחזור לאחור

היינו עושים את זה בצורה שונה וטובה יותר.

עלינו לזכור, החיים הם "פרויקט עשה זאת בעצמך",
הגישות שלנו והחלטות שאנחנו עושים היום,

"בונים" את ה"בית" בו נחיה מחר.

בואו נבנה אותו בתבונה!

לפני 16 שנים. 26 ביוני 2008 בשעה 5:26

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2212/enigma.html

לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 5:19

http://redir.mivzakon.co.il/use/use.aspx?id=40005

שיהיה יום מקסים

לפני 16 שנים. 23 ביוני 2008 בשעה 18:12

יושבת ומסתכלת על הדברים שקורים איתי ומופתעת מעצמי
סיפרתי לחברה טובה את תהליך ההתחברות שלי לעולם הזה דבר שהייתי משוכנעת
שאין סיכוי שאספר על כך והיא כמובן כמו הרבה וניליים הייתה בהלם ושאלה אותי מה איבדתי
שם ואם נשארתי שפויה (כי לא היינו בקשר זמן מה).
עניתי שכמה שידוע לי כן נשארתי באותו קו שפיות ושגם אני מופתעת מעצמי ולא מבינה איך
זה קרה,גם לא איך נהנים מכאב.
הרבה זמן לא הייתי משוכנעת שאני שייכת לעולם זה וגם פחדתי פחד מוות מכאב אך משהו משך
אותי בכל זאת והחלטתי לנסות.
כשהגעתי לפגוש בו אמרתי מראש שלא בטוחה בשייכותי לעולם זה אך רוצה לנסות.
והוא בדרכו המיוחדת ידע להוביל אותי לאט ובהמון סבלנות עד אשר הבנתי שאכן שייכת.
בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי רוצה עוד ועוד,איך אומרים עם האוכל בא התיאבון.
צוחק ונהנה מזה ועכשיו אמר שצריך לעבור שלב נוסף שזה אומר כל מיני תוספות למה שכבר
עוברת וביניהם גם ברמת הכאב. אמר שאם יכאב לי יותר אולי גם אהיה רגועה יותר בתיאבון
לפחות לכמה ימים 😄
אמר לי שאדע שיכאב לי מאוד לשבת על התחת בעבודה 😄 ואני שומעת ויודעת שאכאב מאוד
ואבכה הרבה יותר מהיום אך זה עושה אותי כל כך שמחה ומאושרת האם זה אומר עלי
שאני מזוכיסטית גדולה? :-)))

לפני 16 שנים. 20 ביוני 2008 בשעה 6:31

http://redir.mivzakon.co.il/use/use.aspx?id=40006

ומי שלא יודע יכול אחרי השיר להשמיע שירים נוספים מדהימים

לפני 16 שנים. 18 ביוני 2008 בשעה 22:23

עלו בראשי כמה שאלות,זו לא פעם ראשונה והחלטתי לעלות אותם ולשמוע מה דעתכם
אז תחילה רקע קטן לפני השאלות .
קורה מצבים שנפגשים בשעות ערב מאוחרות אחר יום עבודה ארוך ומתיש,מקלחת קצרה
ומעט מידי מנוחה עד המפגש והסשן מתחיל.
הרבה הצלפות ועוד דברים כואבים וטובים כשבסופו של הסשן כל החדר בלגן היסטרי.
והוא אומר לי שזה היה סשן קטן בלבד ואנו מדברים על סשן של שעה וחצי וזה קצר?
אם זה סשן קצר ולאחריו אני כואבת כל כך ובקושי זזה ומרחפת יום וחצי אחרי אז מה יהיה
אם אעבור סשן ארוך יותר?
ואני שואלת שאלה נוספת, אם עשה בלגן היסטרי ואני בקושי זזה הוא לא אמור לעזור לי
לסדר חלק מהבלגן? 😄

אז לסיום אומר כי למרות הכאב של אחרי והקושי לזוז כשלבסוף מצליחה לסדר ולנקות
כל תזוזה עולה כאב אך כואבת מחייכת ומאושרת ועושה זאת בשמחה (ואם גם תעזור ולו
בקצת זה יעשה אותי מאושרת ושמחה יותר 😄 )
ואם פעם אעלם לכמה ימים תדעו שזה היה הסשן הארוך שהובטח לי :-)))

לפני 16 שנים. 15 ביוני 2008 בשעה 3:13

http://redir.mivzakon.co.il/use/use.aspx?id=40008