יומן מסע

היו היה נגר מבוגר שהחליט לפרוש מעבודתו.

הוא פנה למעסיק שלו, ותיאר תוכניותיו
לפרוש מעסקי בניית הבתים במטרה ליהנות ולבלות במחיצת אשתו ומשפחתו המורחבת.
למרות הצער הכרוך בהפסד הכנסה, הוא הסביר כי זה הצעד הנכון עבורו.

המעסיק
שהצטער מאד למשמע בקשת העובד המצטיין שלו, ביקש ממנו כטובה אישית לבנות רק עוד
בית אחד נוסף.

הנגר הסכים, אך לא היה קשה להבחין, שליבו יוצא אל החופש והוא לא מרוכז בעבודה.

הוא השתמש בחומרים פשוטים והעבודה בכללותה הייתה באיכות נמוכה. זו בפירוש לא
הייתה הדרך לחתום קריירה של מצוינות.

כאשר סיים הנגר את מלאכתו, הגיע המעסיק אל הבית, העניק לנגר מפתח לדלת הכניסה
ואמר:

>"זה הבית שלך, זו המתנה שאני נותן לך".

הנגר המזועזע אמר בקול שקט:

"לו רק הייתי יודע שהבית הזה מיועד לי,

הייתי עושה הכל בצורה אחרת".



מוסר השכל :

אנו בונים את חיינו יום אחר יום,

לעיתים אנו לא משקיעים את הטוב ביותר שאנו יכולים לתת.
ברגע של זעזוע אנו מבינים שאנו צריכים לחיות בבית שבנינו,

ואם היינו יכולים לחזור לאחור

היינו עושים את זה בצורה שונה וטובה יותר.

עלינו לזכור, החיים הם "פרויקט עשה זאת בעצמך",
הגישות שלנו והחלטות שאנחנו עושים היום,

"בונים" את ה"בית" בו נחיה מחר.

בואו נבנה אותו בתבונה!