יומן מסע

דמי זורם במירוץ מטורף
כדי להספיק את אשר אבד.
ליבי פועם בקצבו של הדם
פועלים הם בשיתוף פעולה
ומרגישה כי חזרתי לתחיה.
שנים של חוסר פעילות
בלי שום הזהרה הוא נפתח.
הקצב מסחרר וסוחף איתו את הגרון
לפרצי צחוק עזים
ולפרצי בכי בלתי נשלטים.
את השמחה והעצב מעצימה
ומאפשרת לה בי לשלוט במלוא הדרה.
לתחושות האלו מתמסרת ויודעת כי
ארוכה עוד הדרך עד אשר הגיע לאיזון.
אך לה אני מצפה ויודעת אני
כי כשהיא תגיע אהיה אחריה כה שונה.

כך היה ובאמת נעשתי שונה ומאמינה שזהו תהליך שקורה וחוזר שוב במהלך החיים