יומן מסע

אותך הכרתי כשהיית קטן
אהבתי להסתכל עליך ולראות פשוט מלאך
את התואר קטפת עוד בחייך ולא במותך.
היית נשמה בוגרת מגילה
אהבת לצחוק,לשמוח ולשמח,לעזור לאחרים
היית דוגמאת הערצה לאחייך הקטנים
ראיתי אותך גדל מול עיניי עד שהגיע היום המר.
עברו להם השנים אך את אותו יום מר לא אשכח לעולם
הייתי בדרכי לעבודה ושמעתי על פיגוע בתחנת דלק
בה עמדו ילדים להסעה הממוגנת שמשום מה אחרה להגיע
שמחבל נכנס בין הילדים ופוצץ את עצמו.
מייד חשבתי האם מכירה מישהו מאותו אזור אך לא,לא קישרתי כלל.
הגעתי לעבודה ולא הרבה אח"כ אביך התקשר
תמיד היינו מתחילים את השיחה באיזו בדיחה או עקיצה
אותו היום אמרתי משהו עקיצה אך מההלם פשוט לא זוכרת את שאמרתי.
מייד אביך אמר לי אין לי מצב רוח היום אלירן נרצח בפיגוע.
אני מהשוק לא מעקלת ואומרת מה אמרת אתה רציני?
ועוד שטות מתוך ההלם עוד שואלת את אביך אם להגיע.
סגרתי את הטלפון ופשוט התפרצתי בבכי היסטרי,הידיעה התחילה להיקלט.
מבינה ומסרבת להאמין, איך איך ילד בגילך,ילד מלאך נלקח
והרי עוד לא הספקת דבר בחייך הקצרים.
ולהזכר איך יומיים לפני מותך התחלת לשאול את הפסיכולוג על
גלגול נשמות וחיים לאחר המוות,נזכרת ועד היום מצטמררת.
אלירן השנים עברו ונראה כאילו החיים המשיכו
אך דע כי כולם כל מי שזכה להכיר אותך זוכר ולא שוכח אותך
תמיד יום זה היה קשה לי אך מאז הרצח שלך זה הפך לקשה הרבה יותר
עדיין לא משלימה ומבינה איך ילד מלאך כמוך נלקח

זוכרת,אוהבת ועדיין כואבת

יהי זיכרך ברוך אלירן