יומן מסע

לאחר פגישתה איתו נשארה מסומנת כולה,גופה זעק מכל תזוזה אך נפשה אוח נפשה הייתה קלה כנוצה אשר עפה לה באושר ושמחה למחוזות לא לה.
חברתה שהגיעה ראתה ואמרה כי רק מלראות את הסימנים נעשה לה כואב בנשמה.
יומיים אחר כך הודיע לה אדונה כי הוא בדרכו אליה.
חברתה שאלה האם היא מסוגלת ורוצה במנת כאב נוספת על אשר חוותה.
בלי היסוס ומחשבה ענתה כי היא חלוקה בדעתה,כי נפשה זועקת שכן אך גופה עדיין כאב והיה עסוק בשלב ההתאוששות.אז פתרה היא את הדילמה וכך ענתה לחברתה:"הוא אשר יחליט את אשר יהיה".
הגיע הוא יושבים בסלון וחיש קל מתחיל הוא ליד חברתה להרים השמלה ולבדוק את האותות אשר השאיר בה.מרוצה מהתוצאה ומתגאה והיא רק בשנייה הראשונה נבוכה מחברתה,אך עצם מגע עורו בגופה בעדינות כה רבה,כאילו כל הסביבה נעלמה לה.ואז אמר לה בואי וקבלי את אשר את כה חפצה כדי שתהיי שוב ויותר מאושרת ומייד אוסיף ושאל אם זהו גם רצונה.והיא מבולבלת בגלל ניגוד הרצונות בין גופה לנפשה ענתה כי היא לוקחת לעצמה את זכות השתיקה וההחלטה היא בידיו.
והוא כמובן רצה לעשותה מאושרת החליט חיש קל כי למעשה צריך כבר להגיע.
חברתה הציעה את שוטה שהוא הרי כמובן הרבה פחות אכזרי משוטו של אדון חברתה וזה כדי להקל על כאבה.חיש קל נלקח כיסא והיא הושבה בו ברוב הדר.
עיניה נסגרו וחיש קל מלאכת הקשירה התחילה ומצאה היא עקודה על הכיסא בלי אפשרות תזוזה אפילו קלה אפילו ראשה קובע לבל בטעות ינוע בעת כאבה.כן ידע הוא כי אוהבת היא את חוסר האונים ושכך תחווה היא הכול בעוצמה רבה.
חברתה עמדה וצפתה והיא הקשורה את ריח חששה של חברתה ידעה ורצתה להסיר אותה מליבה,אך היא כבר התחילה להתעופף ולא יכלה להגיד דבר,רצתה היא לאמור לחברתה כי אל דאגה יודע אדונה את נפשה וגופה והרי ברור כי נזק לה לא יגרום כי בו בטחה בכל נפשה.
מסע ראשון של הצלפות והיא צועקת ובוכה את כאבה,גופה רוצה לברוח להתחמק קצת אך עקוד גופה ואפילו תזוזה קלה הייתה בלתי אפשרית וכל שנותר הוא הצעקה והבכי ומרגישה כי נפשה מתחילה תהליך של ניקיון,וכאילו נכנס הוא לנפשה וידע שפה בשלב זה יש להחליף ולהעניק את הרכות שלה היא הייתה כה זקוקה.ליטוף בכל גופה אשר הרטיט אותה לגמירה נשיקות רכות והיא,גופה רוטט ונפשה למחוז אחר הגיעה.ואז התחיל מסע שני המצבטים הונחו על פטמותיה וגרמה לנשמתה לחזור חזרה.רק התחילה להתרגל לכאב ונפשה ושוב כמעט התעופפה אך מסע ההצלפות הנוסף קרקע אותה בתוך גופה.זועקת ובוכה וגופה מגיב ברטיבות רבה כאילו יש לו חיים משלו.לה אומר את פיה לפתוח ואת רוקו שם בפיה והיא גומעת בשקיקה רבה את מתנת אדונה בתאווה רבה.
תהליך הניקיון הנפשי ממשיך ושוב כששוב הייתה בקצה יכולת ספיגת הכאב עצר הוא הרגיע,ליטף ונישק.מסע נוסף הפעם של שעווה המטופטף לו לאיטו על כל גופה ופוגע בכל סימן שהשוט השאיר אחריו וצורב לה הוא את גופה אך נפשה דרור תופסת ואת תאוצת מעופה תופסת.
נטפטף השעווה אשר צורבת ומצד שני נשיקות קטנות ורכות על מצחה מעניק ובשלב זה אפילו גופה נכנע.פתאום גופה סופג בפתאומיות נוזל קר ותוך כדי גם לפיה קצת נשפכה בירה קרה.
ואז הכול נדם מרגישה שנפשה התחילה להתעופף וברקע מלמולים לא ברורים שלא הבינה אפילו מי הדוברים והאמת שזה לא ממש עניין אותה.
עפה היא למחוזות יפים עד אשר אדונה הנחית אותה חזרה ולאחר שחזרה נתן הוא לה זמן להיות עם עצמה כשהיא עדיין עקודה. החבלים שוחררו אך היא לא כל כך רצתה להשתחרר עדין ולחזור.
פתאום חברתה עזרה לה לקום ולמקלחת היא נלקחה.יצאה מאוששת קצת חיבוק קיבלה מחברתה ואדונה ולמיטה ישר הלכה.
נרדמה חיש קל כשגופה הכואב רגוע ונפשה כל כך מאושרת וכך נרדמה היא עם חיוך על שפתיה וישנה היא כתינוק שינה טובה ובריאה.