בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

יומן המתאר את התפתחותי בעולם זה
וכעת במסע מנטאלי שמתחילה כדי להתחזק
ולהגיע למצב בו אוכל להיות שפחה טוטאלית
למאסטר האהוב והיקר שלי
לפני 16 שנים. 18 במאי 2008 בשעה 19:16

יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק.

החיה זעקה במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה.

לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור,

פשוט לא היה טעם לנסות ולהוציא את החיה .

הוא הזמין את כל השבט שיעזור לו. כולם החלו שופכים עפר לתוך הבור.

בתחילה, הבין הסוס מה מתרחש ובכה מרות. אז - להפתעת כולם, הוא השתתק .

כמה דקות אחר כך, הביט האינדיאני הזקן מטה אל הבור ונדהם למראה עיניו.

עם כל חופן עפר שפגע בגבו, עשה הסוס דבר-מה מדהים!

הוא היה מנער את העפר וצועד צעד אחד למעלה.

במהרה, נדהמו כולם לראות את הסוס צועד אל מעבר לשפת הבור ומסתלק בדהרה!

החיים ישפכו עליך עפר, מכל הסוגים.

כל שעליך לעשות כדי לצאת מהבור הוא לנער את העפר מעל גבך ולצעוד צעד אחד למעלה.

כל אחת מהצרות שלנו היא אבן-דרך.

אנו יכולים לצאת מהבורות העמוקים ביותר על ידי כך שלא נעצור ולא נכנע לעולם!

כל שעלינו לעשות הוא להתנער, ולצעוד צעד אחד למעלה .

גוסט​(שולט) - נימושש סיפור יפה וגם ממש במקום(ואת יודעת למה)
לפני 16 שנים
נמשכת{משויכת} - היי מתוק
כן יפה ובמקום תמיד
לא קישרתי אך זה יצא טוב וכנראה מסר עבורך
}{
לפני 16 שנים
Cafe​(שולט) - אבל הסוס היה כבר זקן
וכנראה האינידאני ידע למה הוא מוותר עליו.
ואחרי הנפילה לבור הוא לא נהיה יותר צעיר ויותר בריא
רק יותר צולע

בקיצור
אולי יצא מהבור
אבל סייח עליז הוא לא חזר להיות
לפני 16 שנים
נמשכת{משויכת} - הסוס יכול לבחור אם להשאר ולבכות ולקטר או לשמוח שהוא חי ולנצל כל מה שרק אפשר.
זה בחירה שלנו איך להרגיש ולחיות
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י