לפני 16 שנים. 1 ביוני 2008 בשעה 5:10
מאוד לא מבינה אנשים שמדברים וצוחקים ופתאום נעלמים בלי סיבה
לפחות שאני יודעת,ואם אמרתי או עשיתי משהו שהכעיס או פגע
אני מצפה שיהיו בוגרים מספיק כדי לדבר על הדברים כי אני לבטח
לא עשיתי משהו בכוונה לפגוע כי זו לא אני.
גם לא מבינה כשמתחילים להתערב לי בקשר ועוד בשיא החוצפה
עוד ללכלך על הצד שאפילו לא דיברו איתו.
מצחיק ומעציב אותי כאשר מתחילים לדבר איתי לכאורה ברצינות
ואז פתאום מנסים לתת לי הוראות כאילו הם השולטים בי ולא מכבדים
את זה שיש לי כבר שולט,ולא מבינים שזה לא מכובד ושאפשר יהיה
להגיע לזה רק אם נבנה קשר רציני רק אז זה יהיה אפשרי ולא רגע לפני.
ועוד מבחר שאולי פעם המשיך את המדגם הנרחב בעניין אך כדי לאזן דברים
אומר שגם נתקלתי באנשים מקסימים שצוחקים בכיף, עם כבוד אחד לשני,
עם אכפתיות אמיתית (והיא מורגשת למרות הוירטואליות),בהתיעצויות וזה כיף.
