יומן מסע

הפעם קמתי בזמן ומייד תפקדתי
והכיף להתחיל את היום עם קולו של המאסטר
עושה את החיוך על הפנים ושמחה בלב
וציפייה להמשך היום.
כל היום הייתי עם חיוכים וצוחקת ומאושרת
ואף אחד לא הצליח להוציא אותי מהמוד הזה חוץ מ....
יצאתי מוקדם מהרגיל מהעבודה,אור יום והייתי אמורה
להגיע אל המאסטר לקבל בונוס על ההצלחה לקום מוקדם
בדרך לאוטובוס החלטתי להתעכב לעשר דקות לקנות קומקום.
ואחר כך עוד חיכיתי בתחנה והיו אנשים כלומר לא פספסתי אותו.
איך שמתיישבת המאסטר מתקשר לשאול מה קורה ואני
עונה ומסבירה, ואני כבר שומעת בקולו שהוא לא מרוצה מהאיחור
ואני יודעת שלא אשמה אך גם יודעת שאקבל את עונשי על כך.
האמת שנראה לי כי חיפש סיבה כי אני בדרך כלל לא נותנת לו סיבה ל...
ואכן כשהגעתי הוא חיכה ומיעט לדבר ורק הסתכל ואני חיכיתי
אכן הפעם היה קצת אקסטרימי מהרגיל וכואבבבבבבבבב
לא אספר איך הייתי עקודה בלי אפשרות לזוז וחשופה לחלוטין
צרחתי,בכיתי,רעדתי (ולא מפחד) וגם אז תמיד השגיח,בדק,ליטף ונישק
וגרם לי לכמה וכמה .....
עד שכבר צעקתי והתחננתי שדי כי לא יכולה יותר (ולא בגלל הכאב) והוא
מחייך את חיוכו המקסים וממשיך ואני רק מחיוכו הצלחתי להמשיך ולא להישבר.
וכך המשיך ואני שומעת ולא שומעת אך מסתבר שגם במצב זה אני מבצעת
את מה שאומר 😄
בסוף אמר לי את רואה לא כדאי להכעיס את המאסטר כי אחר כך זה מאוד כואב 😄
רציתי לענות ולומר לו שהרי אני מזוכיסטית ובגלל זה אני איתו ואם זה אומר שאני
אחטוף חזק אבכה אצרח ארעד אבל אהנה אז מוכנה 😄
רק חושבת על השכנים,מה הם חושבים להם כששומעים את הצרחות?
ואיך זה שעד עכשיו לא הזעיקו משטרה?
אך האמת שלא מפריע לי מה .... ולא גורע מההנאה

אז תודה לך מאסטר על העונש 😄
}{