יומן מסע

יושבת וחושבת לי איך דברים משתנים
בגלל גבולות שהצבתי לעצמי במהלך החיים וגם בגלל אישיותי המרדנית לפעמים
וגם כי ניסו לגרום לי לזנוח את הדברים בתירוץ שלא מתאימה לזה.
וכך הגעתי אליו אך הוא ידע להוביל אותי בצורה כל כך מדהימה עם המון סבלנות
סובלנות בקצב שלי למקום שארצה ואוהב את הדברים.
פעם לא אהבתי את מקלחת הזהב וגם כשקיבלתי את זה
זה היה כי אין ברירה ומייד הייתי רצה לשטוף את עצמי
ועוד לנקות את .... לאחר עם הפה זה היה בעיניי שיא ההשפלה?
ופתאום זה אפילו מרגש ומגרה ואפילו החלטתי להישאר עם זה
עלי עד לסוף הסשן ואפילו לא נגעלתי מהניקוי אחרי
מסתכלת ולא מאמינה ושאל איך זה השתנה אבל לא הייתה לי תשובה.
גם כשאהבתי להקשר תמיד כשהיה קושר אותי בתנוחות שבהם
אני חשופה ופרושה לפניו הייתי מרגישה בהתחלה מבוכה,היום אני
נהנת שהוא יכול לצפות בגופי וגאה בו
נזכרת באיך פחדתי מכאב והיום כשאני רואה כמה אני סופגת פשוט לא נקלט
איך מצפה ומבקשת ואוהבת את הכאב
ועוד דברים אשר לא האמנתי כי אצליח בהם. אך יש עוד דברים שקשה לי איתם
וקשה לי להעניק אותם אך עם הסבלנות והסובלנות שלו הוא מוביל אותי אליהם
פוחדת מאותם רגעים שיבואו ויודעת שיגיעו אך כל כך רוצה להיות מסוגלת
להעניק אותם לו.
פוחדת לאכזב אותו אך קודם כל את עצמי

אולי גם אותם אצליח לעבור ולאהוב?