איך שהזמן רץ לו פשוט לא להאמין
בסוף חודש שעבר מלאה לי שנה להיותי בכלוב
מסתכלת על איך הגעתי עם מלא חששות וחוסר ביטחון שבכלל שייכת לעולם הזה
וחוסר ביטחון באנשים לאחר כל כך הרבה דברים שקראתי ופחד מכאב.
למזלי השתמשתי המון באינטואיציה כך שמנעתי מעצמי הרבה דברים לא נחמדים
אך גם התמזל מזלי והגעתי למאסטר המיוחד שלי מהר מאוד.
אני שלא נותנת אמון כל כך מהר באנשים מצאתי את עצמי מעניקה לו מההתחלה
אמון,ביטחון ואת עצמי כאילו תחושה שמכירים שנים ויודעת שיכולה לסמוך עליו
(כמובן שלא את מלוא הדברים הם התחזקו עם הזמן).
מסתכלת על התקופה שלי איתו ולא מאמינה כמה דברים עברתי והשתנו להם.
עם המון סבלנות וסובלנות וללכת בקצב איטי ולבנות את הדברים בחוכמה.
המון אכפתיות תחילה כאדם ואח"כ כדום בי כאדם ואח"כ כשפחה,ותמיד עם כבוד
עם תקשורת אמיתית וכנה כל הזמן.
מאז שאני איתו הביטחון שלי הלך וגדל לו כי עם השנים ומאורעות בחיי הביטחון נשחק לו
והוא דואג להגדיל לי אותו כמה שיותר ואפשר,ועכשיו גם יודעת שיש מי שישמור ויגן עלי.
נזכרת בפחד שלי מכאב ושלא יכולתי לספוג הרבה כאב וצוחקת,צוחקת כי לא הייתי מאמינה
שאצליח לספוג כמו שסופגת היום ולא רק שסופגת יותר אלא גם מבקשת את הכאב ונהנת ממנו.
כמובן כמו בכל מערכת היו עליות וירידות אבל יחסית לזמן ולמה שקורה אצל אחרים
אנו נמצאים כמעט תמיד בעליה כל הזמן ולכן גם מצליחים להגיע יחסית מהר לדברים
שגם אני וגם הוא לא חשבנו שנגיע כל כך מהר.
שמחה שגם בירידות היו ונשארו תמיד הכנות,הכבוד,האכפתיות,התמיכה והרצון שזה
יצליח דבר שרק מראה לי כי הבסיס שלנו הוא איתן ובריא והכי נכון ולכן גם אנו מצליחים
ונצליח לעבור כל דבר שיעמוד מולנו.
לאורך הזמן קיבלתי מחמאות הן ממנו דבר שהכי חשוב לי כי יודעת שהוא מרוצה ממני
והן מצד אנשים אשר מכירים אותו ואומרים לי שהתמזל מזלי כי הגעתי לאדם מיוחד
ועוד הרבה מחמאות שחולקו לו (רק מחזק לי את מה שכבר יודעת) וזה עושה טוב
על הלב והנשמה.
מלאה בתחושות וחוויות ומאוד מאושרת ואוהבת
אז על כל זה המון תודה לך מאסטר אהוב ויקר שלי }{
לפני 16 שנים. 10 באוגוסט 2008 בשעה 6:55