יומן מסע

איזה כיף היה לקום בבוקר להרגיש את הכאבים להסתכל ולחייך
לראות את החותמות שהשארת המוכיחים שאני שלך.
לצאת ליום עם חיוך גדול על הפנים ועל הבוקר לשמוע ממישהי
בעבודה שכיף לראות איך הוא עושה לי טוב (לא,לא יודעים על הסטיה)
ושאני קורנת מאושר ואהבה.
אז כן כך התחיל היום בצורה הכי כיפית ועם שיחה עם המאסטר פשוט כיףףףףףףףףף.
כל תזוזה הזכירה לי את מה שעברתי וכל פעם זה העלה את החיוך מחדש
גם אם רגע לפני מאוד כעסתי בעבודה וזה לא קרה הרבה בגלל השמחה,האושר והאהבה 😄
מידי כמה זמן הייתי נכנסת לשירותים ואם אף אחת לא היתה אז הייתי מציצה שוב בחותמות
מסתכלת נזכרת ומחייכת ולא מאמינה שעברתי את זה כמו גדולה,מסתכלת ומתחרמנת.
אבל הכי קשה היה להתיישב ולקום בלי להשמיע קולות או לעשות פרצופים בגלל הכאב 😄
והיה כיף לשמוע מהמאסטר מחמאות על הנתינה והכוח סבל ושלא כל אחת יכולה לעבור
סף כזה של כאב.
כשאמרתי אבל צרחתי המון ובכיתי וניסיתי להתחמק מידי פעם אז צחק ואמר שאם לא
הייתי מגיבה כך זה לא היה אנושי, אז כן אני אנושית 😃
גם כשאתה מדבר איתי בגובה העיניים תמיד חוכמתך ואישיותך הגדולה ברקע ומרגישה
קטנה לידך ואוהבת להרגיש כך.

מאחלת לעצמי להמשיך להרגיש כך כל חיי ושתמיד תהיה גאה בי

תודה מאסטר על הכל
מאוד שמחה,מאושרת ואוהבת בזכותך
}{