קמתי הפוכה לגמרי
ןשיחה איתך על הבוקר עם מילים כה חמות
ומסתבר שאני מחמירה עם עצמי
כי אתה למרות תגובתי הקיצונית
עדיין גאה בי וכל כך מבין ומפרגן.
פיזית מרגישה גרוע והמשך היום
אצל רופא המשפחה שנגמר עם
אבחנה וקבלת 2000 מג' אנטיביוטיקה
וחופש מחלה עד סוף השבוע.
אך אני "חכמה" הלכתי לעבודה
ושוב ושוב אנו מדברים ואתה מבין ומרגיע
ומחזיר אותי לפרופורציות על העניין.
והאמת כשאני מסתכלת על העניין
נכון שלא יהיה קל ואפילו מאוד קשה
אך תגובתי כל כך קיצונית,כל כך לא אופיינית לי
אולי כי אני מרגישה פיזית גרוע?
מגיע אחה"צ ואתה שומע את קולי והעייפות
וההוראה ללכת הביתה לישון מגיעה.
כמו שפחה טובה מגיעה הביתה מוקדם
ומנצלת שוב את הזמן לשיחה איתך
שוב ההוראה ללכת לישון וכך נעשה
קמה משינה וכנראה שה-1500 מ"ג הראשונים
התחילו לעבוד והפרופורציות חזרו תודה לאל.
חושבת על מה יהיה אך כבר לא בהיסטריה.
אז מתחילה לחזור קצת לעצמי
וכבר מחכה להיות אחרי .....
חבל שאין אפשרות לקפוץ בזמן.
אז תודה לך מאסטר על
ההבנה,העידוד והפירגון
ועל כך שאתה עדיין גאה בי.
ומבטיחה לך שאעבור את זה כמו גדולה
אוהבת אותך מאסטר אהוב שלי
מכל הלב והנשמה
}{
לפני 16 שנים. 25 באוגוסט 2008 בשעה 17:15
