לקוחה מבוגרת, כזאת עם נינים ועגלת חיים עמוסה, ועם זאת צלולה ומרשימה, התעניינה הבוקר בשלומי ולא מתוך נימוס. כנראה זיהתה בי את השבר למרות המרחק הפיזי ששמרנו כמצוות הימים. שיתפתי אותה. סיפרתי לה על תשוקתי העזה לאהובה מסתורית, אבל לא נכנסתי לפרטים כדי לשמור על הדופק הסדיר שלה. אם לא על שלי אז לפחות על שלה.
יאמר לזכותה שהיתה אמפתית, ידעה לתת לי את המקום בטרם נידבה עצה, והאמת שזה קצת הפתיע אותי ואפילו הקסים אותי. עוד יאמר לזכותה, וזה באופן כללי, שהיא אופטימית וwינרית. מעשית כזאת. אם כבר לשתף - מוטב אותה. ובאמת אחרי מלוא ההקשבה ומלוא האמפתיה היא ידעה גם לספק עצה מעניינת ומעשית. היא אמרה לי:
"תדע לך, אישה, כל אישה, זקוקה לדעת שאוהבים אותה. אם היא תדע שאתה כל כך אוהב אותה, אני בטוחה שהיא תיענה לך, כי אתה בחור מקסים"
הודיתי לה על המקסים, ואמרתי לה שאני חושב שהיא יודעת. מיד גם תיקנתי והדגשתי בפניה שאני בטוח שהיא יודעת. היא לא השתכנעה ושאלה אותי על היום לדוגמה, האם האהובה המסתורית שמעה ממני את שלוש המילים "אני אוהב אותך". עניתי לה שהיום אולי לא אבל במקום זה שלחתי לה שיר ממש יפה.
"לא, זה לא מספיק. היא צריכה לשמוע ממך כל יום כמה שאתה אוהב אותה"
ואז אמרתי לה שאם ככה המצב לא כזה חמור. אני יודע לעשות את זה ואני בהחלט בדרך ליישם את העצה. והיא שמחה ממש. הוסיפה שזה נורא חשוב.
