שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי
ואַרְבָּעה לֹא יְדַעְתִּים:  
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם
דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר
דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם
וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה 
לפני 3 שנים. 17 באוגוסט 2020 בשעה 16:56

יסלח לי הכלוב הזה אבל העולם שבחוץ שופע ריגושים פי אלף אם יודעים לגשת אליו נכון. הבעיה שאנחנו, נשלטים, לא יודעים לגשת נכון לשום דבר מלבד לדמיון המפותח שלנו וככה יוצא שאנחנו מפסידים גם פה וגם שם ומעבירים שנים על גבי שנים בלי להתחבר למציאות ולו לדקה. 

לפני חודש החלטתי לשים לזה סוף. אזרתי אומץ והתחלתי עם מישהי שכה יהיה לי טוב כמה היא מדליקה ומתוקה, אבל באמת בלי שום קשר לבי ולדי ולאס ולאם.

וזה "עבד" לי. היו לנו שבועיים חלום. כעבור שבועיים חלום הרגשתי מספיק בטוח ונינוח לשתף אותה בעולמי הפנימי והמיני ובמשחק הזה שאני כל כך אוהב לשחק. היא היתה קשובה ומקסימה. גילתה עניין. סיפרתי לה שבכל פעם שהיא נכנסת אליי הביתה, במיוחד כשהיא חוזרת מהעבודה עם החליפה המסוימת הזאת, ועם המבט המסוים הזה, אני מרגיש צורך עז לכרוע מולה. היא חייכה. ואחרי כמה שניות נאנחה. כששאלתי אותה לפשר האנחה, אמרה לי:

"סתם... החיים מעניינים"

בוקר למחרת השיחה הזאת היא התקשרה ושאלה:

"ומה אתה רוצה לעשות עם זה"?

עניתי לה שכלום, באמת כלום, וברור לי שזה פנטזיות ואני לא מצפה לשום שינוי ביחסים בינינו ושאני ממש אוהב אותה. 

היא: תקשיב. אני רוצה אותך זקוף!

אני: כן-כן. אני יודע.

היא: גבר!

אני: כן-כן. ברור לי. 

היא: חושב שאתה מסוגל?

אני: כן-כן. בטח. 

בערב היא הגיעה אליי, עם החליפה המסוימת הזאת, עם המבט המסוים הזה. חייכתי במבוכה אבל מיד התעשתתי. עמדתי מולה זקוף ועטפתי אותה אליי בחיבוק רכושני. היא אהבה את זה ממש. הרימה אליי מבט והחלפנו נשיקות עם העיניים. היא חייכה ושאלה אותי אם זה הרגע ש...

וסימנה עם העיניים לכיוון הרצפה.

נאלצתי להודות שאכן. זה הרגע. והיא שוב חייכה. אמרה לי שהיא רוצה לראות את זה. וזה קצת בלבל אותי כי חשבתי שהיא ממש לא רוצה לראות את זה. ובכל זאת, היא עמדה על כך. ביקשה ממני לעצום עיניים, לכרוע, לספור בלב עד עשר, ולפקוח עיניים כאשר המבט כלפי מעלה.

עשיתי את זה:

1
2
3
4
5
6
7
8
9
10

אני פוקח עיניים והיא איננה. ואני מתמלא חרדה לאור העובדה שהיא לא שם. למה היא לא שם? זה היה תרגיל? העמידה אותי במבחן? שוב נכשלתי, במבחן?

ואז קרה הדבר. שתי כפות ידיים חמות הגיחו מאחור וסחטו את לחיי. היא נשקה לי שלוש נשיקות חזקות כאלה מתחת לאוזן ובמורד הצוואר. חשתי צמרמורת. והתעוררתי מהצמרמורת לקול צחוקה המשועשע. היא לחשה לי משהו באוזן, לא אספר לכם מה, אבל אני כן יכול להעיד שעברתי את המבחן בהצלחה. היא מתה עליי :)

---

מה זה היה? עוד סיפור לא קשור למציאות אבל הוא חלק מסדרה חדשה של ניסיונות לספר לעצמי סיפורים שכן יכולים להתכתב עם המציאות באיזושהי צורה. מקווה שזה בסדר שאני נופל עליכם עם זה.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י