ריקוד אחרון

שער נפתח,הרכב נסע ועצר בשולי הגן היפה.שתי דמויות דקות גבוהות יצאו מתוכו.נעמדו זו לצד זו דיברו בניהן- כנראה עליו. הן הגיחו לעברו לבושות בגדי עור שחורים, חמושות משקפי שמש.פניהם כקרח ידיהן לצידי הגוף.
גליה וענבר.
בחנו את גופו לבוש בחולצת טריקו ומכנס ג'ינס. התנהגותו בקירבן סימנה יריאה.
"אתה יודע מה הולך לקרות?!"שאלה גליה.
"הוא כאן בשבילנו" אמרה ענבר כשהיא מכוונת יד אל חזהו שלו.
הן ניצבו לידו,ענבר הושיטה יד בהירה אל תיקה. גליה עשתה צעד בתוך העשב היבש. רוח הגיחה ממרחק. שיערן האסוף נשאר במקומו; כמו פסלים ענקים התבונן בחזותן הקפואה. השמש עוד חיממה את עור צווארו כשלפתע הטיחה ענבר שרשרת מתכתית על גבו.
הוא הודח אל הדשא,אישוניו התכווצו כשפתח את עיניו והשמש סינוורה את ראיתו. הוא פתח את פיו ונשם... הן בעטו באיברו ובשריריו. הוא הניף זרוע- מטושטש- זיעה קרה התפשטה לצידי גופו ובגבו התחתון.גליה שלחה מצית בוערת תחת ידו המושטת והוא צרח מהלם. התרומם מעט מהאדמה וביקש להימלט חזרה.הוא התחיל להרגיש משהו אבל הוא פחד.
גליה תפסה בשיערו,וענבר נעצה עקב בירכו.
היא דחפה את פיו לחול ופקדה עליו לאכול מן האדמה.
הוא הרגיש שהוא לועס את הנמלים המתחפרות בחול אותו אכל והקיא.
הן הרימו מבט אחת לשניה "תתפשט,"אמרו.
חלק מגבו כבר התנפח והפך לסימן כחול,הוא בכה בשקט.
ענבר העבירה ציפורניים ארוכות על גופו הגמיש.
גליה הוציאה סכין קפיצית שהחזירה לעומתה את קרן השמש.היא חתכה את זרועו.דם חם הקיז מן הוריד שהיה באותו זמן גדוש.
הוא ניסה להילחם במקום וענבר הביאה לו סטירה שגרמה לו לדום.הוא רעד וכיווצים התפשטו בגופו.
הן קשרו אותו,ידיו מרוסנות אל עמוד והוא כרוע על ברכיו.התחנן לשחררו.
הן סימו את כל החיזוקים האחרונים של הברגים-אספו את חפציהן.ענבר נכנסה אל הרכב,גליה פנתה אליו "נחזור לכאן בערב" היא אמרה לו.
הוא שמע את הדלת נטרקת והמנוע המפלצתי ששלח קולות מן הגיהנום.
ריר ניגר מפיו- עדיין לא הבין מה קרה לו...