ריקוד אחרון

...אומנם עיניי היו פקוחות אך במקום לראות שולחן וצג שחור (צבע שלאחרונה אימצתי בחום) "ראיתי" את דמותי מתנשאת מעל ישות רופסת המתחננת לרחמים על חול רך ונעים על רקע הים, כשהשמש כבר מזמן לא מאירה כמו בשעות הצהריים. בין אם הלבוש שלי היה מתאים או לא, נזכרתי בחברתי שאם הייתה יודעת שאני כותבת רשמים ביומן אינטרנטי היא הייתה וודאי מוקסמת מהרעיון... אבל הנחתי שהיא לא תדע.ואפילו אם כן אין לכך כל משמעות.כי היא מכירה אותי.היא שמחה לשמוע ממני ידיעות או כל סיפור שאני חולקת עימה.ושוב המשיכה החזקה הזו אל מרתף או בית שבו אני מכריעה את הדבר הזה.והנה DEEP PURPLE ברקע.וישר ההיגיון פוסק וההרגשה שאתה נסחף אל מהוויך הפנימיים. אותם חללים בהם אתה מעביר אספקה של 'תובנת החיים' אל המקומות שיגרמו למיקוד והתמוגגות. בין אם ההחלטה היתה נכונה או לא- השורות הולכות להתפרסם.
פעימות ליבי...