צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהב שאת נכנעת

לפני 4 שנים. 26 במאי 2020 בשעה 17:52

https://bdsmstreak.com/video/45547/lunch-time-compilation

לפני 5 שנים. 17 בינואר 2019 בשעה 18:14

אני רוצה לשמוע את הסיפור שלך,

את כולו, מתחילתו ועד סופו,

ואז לכתוב בו פרקים חדשים,

ולחתום את השם שלי על התחת הלב שלך.

לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 17:47

אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר .... וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.

בראשית ג', פסוק טז

לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 16:48

א) משחק מוגבל במקום ובזמן שלוקח אותנו לקצה ומאפשר לנו להתמודד עם הפחד.

    כמו לעלות על רכבת הרים - לחוות פחד וסכנה מבלי לשאת בתוצאות.

ב) התנהגות פתולוגית מתמשכת, הנגרמת מצורך לשחזר טראומות עבר.

    מין מעגל קסמים של חזרה אוטומטית/אובססיבית על אירועים מוכרים, פוגעים וכואבים.

ג) מקום שבו אנחנו קשובים לצרכים העמוקים שלנו ושל בן/בת הזוג ומביאים אותם לידי ביטוי באינטנסיביות משתנה.

   במצב הזה אנחנו לא משחקים בבדס"מ, אלא חיים אותו במנעד של עוצמות.

ד) תשובות א-ג נכונות כולן.

ה) אף אחת מהתשובות א-ג אינה נכונה.

ו) תשובות ד ו ה נכונות.

לפני 5 שנים. 13 בדצמבר 2018 בשעה 22:04

 

בסוף האימון, כשהתכופפת ומיששת לי את הבהונות בביישנות,

רציתי לראות אותך יורדת על ארבע ומנשקת אותן בתשוקה.

זה נכון שהחמאתי לך על התרגיל, אבל בכנות,

התכוונתי שתנסי אותו שוב כשאת אזוקה.

וכשנפלת והושטתי לך יד כדי לקום,

רציתי לתפוס אותך בשיער ולמשוך אותך מהמזרן.

את עושה רושם של בחורה נחמדה, אל תביני לא נכון,

אני גבר אוהב, אבל אני אומר לך ביושר,

האימון הזה הוא רק הכנה לדבר האמיתי.

כמה סטירות לחי יכניסו אותך לכושר,

ויחשפו את האופי שלך, הזנותי.

 

ואז, מה שאני אעשה לך...

לפני 5 שנים. 9 בדצמבר 2018 בשעה 20:17

לילה. שקט. אסלה לבנה. שרשרת ברזל כבדה. שני מנעולים. בחורה על ארבע. סימני הצלפה על תחת חשוף.

 

אשחרר אותך מוקדם בבוקר. אני לא רוצה שתאחרי לעבודה.

לפני 5 שנים. 6 בדצמבר 2018 בשעה 20:36

לדייק את הרגשות שלך עם כל הצלפה.

לחבר אותך לעצמך עם כל סטירה.

כשתהי על הברכיים תביני מי את באמת.

אני אוביל אותך אל עצמך - איתי, תלמדי לאהוב את הכאבים שלך.

 

אני רוצה לדייק אותך - כמו טיל טיפש של חיזבאללה שעבר שדרוג במפעל איראני.

לפני 5 שנים. 4 בדצמבר 2018 בשעה 13:32

אני אחשוף את כל המנהרות שלך,

אטפל בהן אחת אחרי השניה.

הציוד הכבד כבר מוכן לפעולה,

נשאר רק לתת את ההוראה.

 

וכשאסיים עם הגזרה הצפונית,

אטפל גם במנהרה שבדרום.

ואז השקט יחזור למחוזותינו

לפני 5 שנים. 1 בדצמבר 2018 בשעה 15:18

כמה אפשר לסבול טמטום, גזענות ותסביך זין קטן,

דחוסים כולם בבן אדם אחד...

לפני 5 שנים. 26 בנובמבר 2018 בשעה 22:57

אני זוכר את הפעם הראשונה שבאת אליי...

איחרת. התקשרתי לספר לך כמה אני לא אוהב שמאחרים לי, ואת הבנת שכבר בפעם הראשונה שלנו יחד אני אעניש אותך.

נכנסת לדירה שלי כולך מתנצלת, ובלי שהוצאתי מילה, ירדת על הברכיים וביקשת סליחה.

אוסף של סטירות לחי טובות גרמו לך להבין את המקום שלך בקשר הזה, וכשהגשתי לך את כף היד שסטרה לך, נישקת אותה אסירת תודה.

הריטואל הזה נהפך לאחת ההנאות הגדולות שלי - לתת לך כמה סטירות על אחת הלחיים או על שתיהן ואז להגיש לך את היד כדי שתנשקי את חלקה הפנימי. באופן כללי יותר, לימדתי אותך דבר חשוב - להודות לי על העונשים שאת מקבלת.

אחרי שהתישבתי על הכורסה, ואת כבר עירומה על הברכיים מולי, הסברתי לך מי את (נשלטת מזוכסטית - אבל את זה כבר ידעת), מי את תהי אצלי (רכוש משוייך), ואיך יראה הקשר בינינו - קשר שבו תקבלי את המסגרת החינוכית שאת כל כך צריכה.

 

"את צריכה להבין", אמרתי לך, "שאין ברירה. כדי לחנך אותך, לפעמים צריך להעניש".

"בסופו של דבר העונשים שאתן לך יעמידו אותך במקום. מקום שאת כל כך משתוקקת אליו.."

 

לקחתי בעלות על כל החורים שלך באותו ערב.

ובין זיון של חור אחד לשני העמדתי אותך מול הקיר, כפות ידיים מונחות עליו, אגן בולט החוצה ואני מצליף בתחת הכנוע שלך עם חגורה.

בסוף הערב מצאתי את עצמי יושב שוב על הכורסה בסלון, הפעם בתחתונים, כשאת עירומה למרגלותיי, מנשקת את כפות רגליי ולא מפסיקה למלמל שזה חלום שמתגשם.

תפסתי בשיערך והצמדתי את המצח שלך לשטיח. כשהנחתי את אחת מרגליי על ראשך אני זוכר שחשבתי לעצמי:

הנה מישהי שאני יכול לאהוב