אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהב שאת נכנעת

לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 12:56

את סותמת את הפה כשאת חוטפת סטירה וכשאת מוצצת.

בסוף השבוע הזה החלטתי שלא אסטור לך...

לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 12:50

כשאצבוט לך את הפטמות ואסובב בהנאה,

את תביני שאת מגשימה את הייעוד שלך:

להיות המזוכיסטית הפרטית שלי

לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 12:02

לפעמים, להנחית את החגורה שוב ושוב על התחת הצעיר שלך,

זה כל מה שצריך כדי לעשות לי את היום

לפני 8 שנים. 18 במרץ 2016 בשעה 11:34

כשאת עירומה על הברכיים,

עם הפנים לקיר וידיים כבולות מאחורי הגב,

אני מחייך בהנאה

לפני 8 שנים. 17 במרץ 2016 בשעה 18:55

רוצה לראות אותך על הברכיים, רגלייך יחפות.

רוצה לראות את הכניעה בעינייך, החומות.

מבינה מה עומד לקרות, יודעת את מקומך,

מחכה לעונש את מגישה לי את לחייך.

מעיף לך סטירה!

ועוד אחת! על אותה לחי.

נותן לך כמה שניות להתאושש,

ואז עוד סטירה,

ועוד אחת,

היום אסטור לך רק על לחי שמאל,

אולי מחר תחטפי גם על ימין.

כשאני מסיים, אני מגיש לך את כף היד.

את מנשקת ארוכות את היד שסטרה לך,

תחושת ההשפלה גואה בתוכך,

ועם דמעות בעיניים אומרת לי תודה