אוהב שאת נכנעת

גם נשלטת כנועה ומתמסרת עדיין צריכה גבר שיעמיד אותה במקום.

שיבהיר לה את המקום שלה בסטירה, במילה, או פשוט במבט.

שיתפוס אותה בשיער ויוריד אותה אל הרצפה,

אל המקום שהיא כל כך כמהה להיות בו.

גם גבר שיש לו אישה כנועה עדיין צריך להשליט מרות.

להוריד אותה על הברכיים, להעניש ולחנך אותה.

לראות אותה נכנעת לו, כואבת למענו,

מתמסרת לו שוב ושוב, ולומדת לרצות אותו.

את עדיין מסמיקה כשאני מזמין לך במסעדה.

אין ברירה, אני אצטרך להמשיך עם זה עד שתתרגלי!

אני לא צריך אביזרים כדי לשלוט בך,

אבל הקולר הזה יושב עלייך כל כך יפה...

מעדיף לצבוט לך את הפיטמה מאשר למשוך לך בשיער,

לראות את הכאב בעינייך, ולחייך בהנאה.

מעדיף לסטור לך, ושוב לסטור לך.

לדעת שאת נהנת להיות חסרת אונים.

כן, חשוב לי לדעת שאת נהנת לקבל ממני כאב,

שאת אוהבת שאני משפיל ומקטין אותך.

את חשובה לי, ולכן אני משקיע בחינוך שלך...

תשאבי טוב את האבק, גם מהפינה בסלון.

את תבלי שם על הברכיים בהמשך הערב.

את שלי!

אני אעשה בך מה שמתחשק לי - אני יודע שזה מה שאת מחפשת.

אני אעניש, אשפיל, אחנך, אכאיב ואזיין אותך.

אף אחד לא ייגע בך, חוץ ממני - את רק שלי!

לפעמים צריך פשוט לזיין אותך.

לזיין את הכוס המגולח שלך ולספר לך,

לספר לך תוך כדי למה את קיימת.

את קיימת כדי להיות הזונה המושפלת שלי,

זונה מושפלת ומזוכיסטית.

מזוכיסטית מאושרת, כשהאדון שלה חודר אליה.

וכשאני חודר אלייך, גם המילים שלי חודרות לראשך...

עכשיו תגידי לי, מה את?

להתעורר בשבת בבוקר, לנשק אותך, להגיד לך בוקר טוב,

ולספר לך שתבלי את כל היום עירומה, רק עם קולר לצווארך.

לשלוח אותך להכין לי קפה ולהזכיר לך, כבדרך אגב,

להביא איתך גם את מצבטיי הפיטמות.

לראות ביחד סידרה בטלוויזיה - אני יושב על הספה,

ואת על השטיח, עומדת על הברכיים עם ידיים אזוקות מאחורי הגב.

(הטלנו מטבע - אם היה יוצא עץ היית יושבת לידי.

מה לעשות שיצא פלי - צריך לכבד את החוקים...)

אני רוצה לראות אותך עירומה על הברכיים,

מלקקת את סוליות הנעליים שלי.

לא, זה ממש לא מעניין אותי שאת לא נהנית מזה.

וכן, אני יודע שזה משפיל אותך, אבל אני רוצה שתביני כמה ההשפלה שלך חשובה לי.

עכשיו כשאת מבינה - רדי על הברכיים ותוציאי את הלשון...

"זונה פרטית, כנועה ומזוכיסטית".

לפעמים צריך להסביר לך מה את במילים,

להזכיר לך את המקום שלך.