אוהב שאת נכנעת

שאני אתפוס בשיערך,

אוריד אותך על ארבע,

ואצמיד את מצחך לרצפה.

אז למה את מתנגדת?

לצבוט את הפטמות שלך,

לראות את הכאב על פנייך,

ולחייך בהנאה.

this is as good as it gets?

כשאת נמצאת עם גבר דומיננטי כדאי מאוד שתלמדי להיכנע.

תבואי אליי כנועה.

אחרי שכבר הבנת את מקומך,

אחרי שהשלמת איתו,

למדת לאהוב אותו.

אין לי סבלנות למרדניות.

תספגי את הכאב וההשפלה שאתן לך,

תצייתי, תיכנעי, תביני את ייעודך.

אני אוביל ואנווט אותך,

אני  אקבע ואחליט בשבילך.

את תהיי שלי, רכושי, בבעלותי.

ידי תאחוז בליבך, גופך ונשמתך יהיו שלי,

ובשלושתם אעשה ככל העולה על רוחי.

ואת - תתמסרי לי מרצונך,

כי תביני כמה את יקרה לי.

על קברו של רוברט לואיס סטיבנסון שבסמואה מופיע שירו 'רקוויאם':

Under the wide and starry sky

Dig the grave and let me lie

Glad did I live and gladly die,

And I laid me down with a will.

This be the verse you 'grave for me:

Here he lies where he long'd to be,

Home is the sailor, home from the sea,

And the hunter home from the hill.

יום אחד הייתי רוצה שרקוויאם יופיע גם על המצבה שלי.

צהריי היום, שמש לוהטת.

עשרות אנשים שנגעת בהם.

בכי מתערבב עם זכרונות ישנים.

חברים מהעבר שמופיעים פתאום, בוגרים יותר.

מסע קצר, ואתה מוביל בראש.

רגבים מושלכים, מכסים, ממלאים, נערמים...

קשה להאמין שעברה שנה.

ההשפעה שהיתה לך עליי, על כולנו, לא תתפוגג לעולם במהרה.

הדרכים שבחרתי ללכת בהן, הסכנות שחיפשתי,

השדים שגירשתי - ואלו שעדיין כאן,

הריחוק של השנים האחרונות, השאיפות, הרצונות והצרכים שלי,

כולם נושאים את חותמך.

לטוב ולרע...

יכול להיות שהצורך שלי בשליטה מתחיל משם;

מהמקום שלא מסוגל להתמודד עם חוסר ודאות, ששונא הפתעות,

שלא מסתדר עם מסגרות - אני זה שצריך לקבוע את החוקים.

אני חייב להבין ולדעת הכל, לפרק כל דבר לגורמים.

והצורך הזה מסופק רק אחרי שאני לומד איך המנגנון עובד.

פעם היתה דרך אחת לעשות כל דבר - הדרך שלו.

היום זו הדרך שלי.

ידע הוא כוח.

מאגר של ידע הוא כוח עצום.

היכולת שלי לדעת עלייך יותר ויותר גורמת לי לסיפוק אדיר.

(כנראה שאני קונטרול פריק)

המיניות שלך כל כך יפה בעיני, מזוכיסטית קטנה שלי.

הצורך שלך להיכנע והרצון שלך להיכנע לי, מושכים אותי.

ההנאה שאני מפיק מהטלת המרות שלי עלייך, שמוכפלת על ידי הצורך שלך להישלט על ידי,

מועצמת כמו אינסוף השתקפויות בין שתי מראות הניצבות זו מול זו.

אני רוצה אותך על הברכיים. אני רוצה אותך למרגלותיי.

אני רוצה לצבוט את הפטמות שלך, לסטור לך, להנחית את כף ידי על ישבנך.

אני רוצה להכאיב לך ולחייך בהנאה.

אני רוצה שתהי מאושרת...

היא בחורה משכילה, חברותית ומצליחה,

יפה ועדינה, מתנהגת בנימוס לסובבים, "ילדה טובה" שכולם אוהבים.

עבדה במשך שנים כעורכת, עד שהצטרפה כשותפה לעסק מתחום אחר לחלוטין.

מי שמכיר אותה לא מבין איך היא עדיין רווקה.

אבל אני יודע מה היא צריכה, למה היא כמהה ומשתוקקת...

לגבר שיעמיד אותה במקום וייקח בעלות על נשמתה,

גבר שייחנך ויעניש, יכאיב ויכניע אותה.

ואיתו היא תרגיש שהיא הגיעה הביתה.