בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

הגיעה בשבע בבוקר לביתו.
הדלת האחורית, נותרה לא נעולה בפניה.
בדלת הראשית, אמר לה, נכנסים חברי , מאהבותי ואורחי.
כלבות? בדלת האחורית.
נכנסה למטבח. על השולחן היתה שרשרת חוליות עשויה ברזל כבד וחלוד.
מתורגלת, נטלה בשתי ידיה את השרשרת. נושאת בקשוי את משקלה, לעבר החדר הקטן בבית.
השרשרת קרקשה בעת שהניחה אותה על הריצפה. משכה את השרפרף בעל 2 המדרגות. טיפסה ובידה קצה השרשרת הכבד. משכה את ידיה ועל קלות אצבעותיה, החליקה את חולית השרשרת לוו תליה מעוגן בקיר.
כעת ירדה והתפשטה בזריזות. בגדיה הוטלו לגומחה בארון פתוח בעל פתח בודד שהדלת בו הוסרה זה מכבר. התכופפה וחיברה את קצה השני של השרשרת לאצעדת ברז כבדה וגסה שהונחה מזה זמן על פרק כף רגלה באזור הגיד. אצעדה שחוברה ונסגרה במסמרת ברזל. על מנת להסירה היה נידרש כלי חיתוך בעל דיסק מסתובב. הסביר לה פעם אדוניה. ועל כן התרה בה לא לנסות להסירה, כי רק בעל מיקצוע מיוחד ידע לעשות זאת מבלי לגרום נזק בלתי הפיך לרגלה.
לשון המנעול הקפיצית נקש בעת שטבעת השרשרת החליקה למקומה. על מנת לשחרר, לשם כך, ידרש אדונה. בידיו המפתח לשיחרור הלשון.
בכבדות פסעה לעבר המיזרון הקטן המונח בפינת החדר. גוררת את השרשרת החלודה אחריה. ליד המזרון על הריצפה החשופה, עמדה משאבת וואקום בעלת 2 פעימות. ממנה יצאו 2 צינוריות מעוטרות בקצותיהן בשתי פעמוני יניקה. היא הפעילה את המשאבה. קולות הפעימה ושאיבת אויר חד גונית, נשמעו בחלל החדר. נעמדה על ארבעותיה מעל המזרון והצמידה לפטמות שדיה התלויות מטה, פעמון אחד שנצמד ביניקה מיללת לפיטמה. הפטמה התארכה מייד. נשאבת לכיפת הפעמון. נדחסת לתוכו. כאב חד עבר בה. השגתי עבור הפרה שלי משאבת יניקה מדיר עיזים של חבר, הודיע לה פעם אדונה, והחליף את משאבת החלב המנומנמת שנמכרה עבור נשים בסופארם. זו משאבה בריאה שתפקידה לינוק חלב מעיזים קשות פטמה. הפעמון השני הונח והפטמה השניה נשאבה מייד.
היניקות עשו את שלהן. לאט לאט החל הנוזל הבהיר לתסוס משדיה החוצה. לאחר 10 דקות שאיבה. ככשדיה כבר יבשו מכל נוזל. פטמותיה בצבע סגול כהה עמוק. לחצה על כפתור ההדממה במכונה.
פעמוני היניקה שחררו את הלחץ. אבל פטמותיה שהוארכו באופן לא נורמאלי ונדחסו לכיפות הפעמון, נדרשו למשיכה וחילוצן מהכיפות.
הנוזל שנחלב ממנה מילא כעת רבע בקבוק זכוכית שעמד ליד המכונה. היא הסירה ממנו את פקק החיבור לצינור השאיבה. ופקקה אותו בפקק שעם קטן שחובר בחוט לצוואר הבקבוק.
אדונה צריך לראות את הכמות הנחלבת ולאשרה.
חזרה למזרון הקטן. נשכבה על גבה. ליד המזרון על ארונית קטנה הונח הבאט פלאג הגדול. היא משכה אותו לעברה אספה מפיה מעט רוק וליקקה את קצהו. טעם פי הטבעת שלה עלה בפיה והעביר בה נחשול תאווה. תאווה לישבן אדונה. לטעמיו כשהיא לוקקת ויונקת את פי טבעתו.
פיסקה מעט את ישבנה וכפי שלומדה, החדירה בכח את הפלאג. מרשה לו לחדור לתוכה באלימות. ללא התחשבות. לקרוע את דרכו פנימה.
זעקת כאב מהולה בהנאה נפלטה מפיה. הפלאג חדר כולו.
משכה לעברה את קצה כרית הסיליקון והחלה לנפח את הפלאג. להגדיל עוד את נפחו. היא הרגישה כיצד בכח מורחב פי טבעתה. השריר הטבעי צורח בכאב. צורח ונפתח. אין לו ברירה.
כעת התרפתה על גבה.
לוקחת בימינה את התנינים מקופסת הפלסטיק השקופה שבצד המזרון.
התנינים היו קשים לפתיחה. הקפיץ היה קשוח. ולא היה בהם בורג להגברה או הפחתת הלחץ.
שיני התנינים ננעצו ונגסו בפטמות שדיה. כאב חד נשלח מהן לעבר מוחה.
היא יבבה לרגע מכאב.
ואז הרפתה עצמה. משכה את כיסוי העיניים מקופסת הפלסטיק. זה היה כיסוי מעור שעבר הסבה והתאמה לכלבה, מסוס באורוות הרכיבה בה רכב לעיתים אדונה. העור היה גס, קשה ולוחץ. היא רכסה והידקה את הכיסוי וכשהיתה משוכנעת שטיפת אור לא חודרת לעיניה מבעד הכיסוי, נשכבה על המזרן. פסקה את רגליה. גיששה בידה השמאלית לעבר עטרת כפתור הפעמון הקטן שהותקן בקיר לידה. לחצה ושחררה.
הפעמון צלצל חדות בחלל הבית.
אדונה יודע כעת שהיא מוכנה לטיפולו. אם בכלל. הוא יכול היה להגיע עכשיו, או למחרת היום. הכללים היו פשוטים. כל שלוש שעות להציא את הפלאג מישבנה ולאפשר לשרירי פי הטבעת לנוח 6 שעות. כל חצי שעה להסיר את התנינים ולאפשר לפטמותיה מנוחה בת 4 שעות. וחוזר חלילה. השרשרת איפשרה לה לגשש דרכה לסיר קטן בו תוכל להטיל את צרכה.
צילצול הפעמון גווע.
היא שכבה במקומה מתענגת על הכאב המתוק שישדרו לה שדיה ושריר פי טבעתה.
בחדר עבודתי, לחצתי על מקש המחשב. תמונת החדר הוקטנה לריבוע קטן על מסך המחשב.
ניפנתי לאחור ולקחתי לידי את אהובתי שהגיע אתמול. מושך אותה אלי על מנת לחדור בישיבה לאותו חור קסום שבין רגליה.
אחרי כן, חשבתי. אפתיע אותה ונצא לארוחה טובה בסעדה שאהבה.
בחדר הכלבה המתינה.