לפני 16 שנים. 16 בינואר 2008 בשעה 16:13
כלבה מסווימת פנתה לכלבה אחרת. פטפטו ביניהן והאחרונה ניסתה לדלות מהראשונה באם היא נשלטת על ידי. כשהאחרונה שאלה למה? נענתה: אם כן, היזהרי ממנו, לא הייתי רוצה לראותך נפגעת.
"הוא לא. אבל על מה ולמה את מזהירה אותי ממנו?", נענתה המזהירה.
אני? לא אספק לך חומר לרכילות", פטרה המזהירה את עצמה מתשובה.
המרכלת, מתמרנת, מזהירה ואז נסוגה מותירה אחריה גל סרחון באומרה לעצמה, אם הוא לא לה? אולי יהיה לי... או להיפך. אם הוא לא לי, גם לא לה.
תגובתי?
לא אייחצן את המזהירה , היא תדע כשתקרא מילים אלו.
ולא אייחצן את המוזהרת, רק אודה לה שלא נפלה במילכוד והעבירה לי הנוסח.
ובאשר לתגובתי? אומר למזהירה: "דיברו עליו טוב, דיברו עליו רע? דיברו? סימן שהוא חשוב"
