לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

איך אתאר את שלא ניתן? כשתדעי לתאר? לא אהיה , כי תוארתי
לפני 16 שנים. 24 בינואר 2008 בשעה 7:35

אמרתי:

לחשוב כל הזמן על אדונך.
להציבו בראש פירמידת חייך.
לקום בבוקר ולחשוב אותו.
לעבוד ולחיות אותו.
לחזור הביתה והוא מולך.
לעבור את היום יום והוא תודעתך.
להפנים בהוויתך שאת חיה עבורו.
קיימת עבורו.
עבורו, בשבילו, למענו, לטובתו, לניצולו, לצרכיו.
זה קשה?

להקשר, להיצלף, להישפל מולו, לענגו ולשמור על אברייך עבורו ולהנאתו
זה קשה?


להשתחרר ולחיות ללא זה, לאחר שאת שם.

הריקנות.
זה קשה!

ליאן​(אחרת) - זה בכלל לא קשה.
מה שקשה,זה למצוא את הנשלטת שלה זה לא יהיה קשה
לפני 16 שנים
LUZIPER​(שולט) - דווקא לא במיוחד..
תתפלאי.
היותי בררן, זה כבר עניין אחר
לפני 16 שנים
שלגי - אחד הדברים שהבנתי מתישהוא שאסור להגיע מהמקום של הריקנות. אלא דווקא מהמקום המלא.
הצורך הוא שם. נקודה. אבל כשמגיעים ממקום מלא ההתמסרות היא זו שעובדת ולא הפחד.
לתחושתי זהו מקום שלם יותר.
לפני 16 שנים
דינה​(נשלטת) - כן, זה קשה. זה קולע בול לקושי.
והבררנות = הבחירה, עושה את זה גם קשה, אבל לנכון יותר כזה קורה, או לא קורה.
הכי קשה זה לעשות מתוך פשרה, מהמקום הלא שלם.
בעצם זה לא קשה, זה פשוט לא אפשרי.

דינה
לפני 16 שנים
LUZIPER​(שולט) - אכן כן דינה. יפה ניסחת.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י