בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

שבת. היה חמים. הים היה לא רע. טוב לצלילה.
זימנתי כלבה. היא כבר זמן רב המתינה לזה.
יצאנו לאי האהבה.
השמש היתה חמימה. הרוח קרירה. המיים חמימים ביחס לרוח.

ישבנו בזודיאק. היא נקשרה. שדיה נמעכים למשוט ששימש כמוט קשירה.

בדבור שעגנה לא רחוק, הסתקרנו חיילים.
מראה בחורה צעירה קשורה למשוט, רגליה פסוקות וקשורות במצב כרייעה. נשענת/נוטלת על צד הסירה. נראה להם מוגזם.

הם כיוונו משקפת.
- אני ירדתי למיים.
מתחת למיים שמעתי את שאון המנוע.
ידעתי שהם התקרבו מעט לראות ... מה קורה כאן לעזאזאל..
חייכתי.
זה מפחיד למדי שכלי שייט אימתני כזה מתקרב אליך עם מקלע דרוך.
החץ שוחרר במערה הקטנה.
הלוקוס התפתל על החץ .
עליתי למעלה.
צף, משחרר את הדג לתוך השחילר.
הצצתי לכיוון הכלבה. 100 מטר ממנה עמד הדבור. הם לא החליטו עם יש כאן חטיפה או משו בסגנון.
הרמקול הרעים: הלווווווווו את בסדר?
-היא הנהנה בראשה. כן.
-את בטוחה?
כן.
- איפה הדייג?
הוא במיים.
צללתי.
במערה השניה ראיתי מוסר (שורוק ב-וו).
הוא ירד מתחת לסלע המשונן.
צללתי מהצד השני. השחלתי את הרובה. מרגיש את הסלע חותך את גב היד. שחררתי החץ. המוסר התפתל ומשך קשות. דג של 750 גרם בערך. חתיכה יפה.
משכתי אותו אלי ועליתי. האוויר בריאות לחץ..
שחיתי אל הסירה.
בדבור התעוררה התענינות של ממש.
- הלווווווווו אתה הבעלים?
כן.
- מי זו שקשורה ולמה?
הכלבה שלי.
- ?????????..
לא חשוב. היא לא נחטפה .
- יש לך תעודות מזהות?
כן
"אדוני, אולי תשחרר אותי והעניינים ירגעו".
שתקי כלבה.
הצגתי תעודה ורישיון שייט.
חיברתי למשוט.
הם משכו הציצו, השתכנעו. נרגעו.
המנוע רעם והדבור התרחק.
הדגים קיפצו ונשמו בכבדות על תחתית הסירה.

גם הכלבה.

הושטתי יד.
היא היתה רטובה. ולא ממימי הים.

הצלפתי קלות באחוריה.
ברכב. לאחר שהסירה הועמסה והרכב הותנע.
הבטתי בפניה המתלהבים.
ונתתי לה לבלוע אותי.
הגיע לה פרס.

נ.ב
הדגים כעת בפריזר.
מי מבקשת לנקות ולהכין?

😄