לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

איך אתאר את שלא ניתן? כשתדעי לתאר? לא אהיה , כי תוארתי
לפני 16 שנים. 9 במאי 2008 בשעה 7:57

חלאס. כולם כבר לא פה. איזה שקט.. תענוג.
א. הדי ג'י שהתבאס שלא נתתי לו להרים ווליום שיפוצץ לאלוהים את הביצים, התבאס ולקח איתו את השולחנון העתיק שנתתי לו להניח עליו את המגבר. בשבוע הבא אתפוס אותו לדיבור צפוף.
זה היה יום מטורף. עירבוב של אנשי BDSM עם וינילים שמשתוללים ביחד. הכלבות לא ידעו מתי לנבוח ועל מי ..:)) המאסטטרים לא החליטו במי מותר להצליף ובמי לא. השולטת המתלמדת, לא הבינה בדיוק מי עבד ומי סתם מחייך אליה. מרוב אוכל? לא ראיתי שולחן.
מרוב בשר לא ראיתי גריל..
הגרושה בת העשרים פלוס, על 3 ילדיה, חתכה ראשונה.. הסופרת שמחפשת פריצת דרך, הלכה אחריה, החברה של ההוא שהלך, ארזה את בנה וסגרה אירוע... ולבסוף אנשי הסאדו קיפלו ציודים.. וגם הכלבה גם נשלחה לנוח לאיזה חודש .. .
השולטת של ההוא שכחה משקפיים. מייד צלצלה. הורגעה שהם כאן.
הוינלית ההיא צלצלה והודיעה שהיא בדרכה הביתה ושהחליטה לעבור צד ומבקשת להגיע לאילוף, ככלבה.
השולט שנדלק על השולטת המתחילה, החליטו לארוז עצמם לסופשבוע בביתו. שם הוא ינסה להיות לה לכלבלב. מוכיח לי עוד פעם שאני לא מבין את עניין הסוויצ'רים. או שאתה למעלה? או שלמטה. אבל? בעצם? מה זה ענייני? שם ז'.

וזהו. השקט הגיע. חלאס. נגמר.הבית, החצר חזרו לידי.

ובלילה שככבתי בששששששקט במיטה.
מאזין לשקט הזה.
נושם אותו.
החלונות פתוחים לחצר המוריקה ואפילו עץ התפוז בקושי זע ונע מול החלון. האוויר נע בעצלתיים ונראה שהפרדס, הציפורים, הבית, החצר על שיחי השושן, העצים, וצמחי התבלין, כולם בהלם קרב. מנסים לנשום בשקט ולהתאושש. האוויר חמים מעט. ולחלון הגיעה הזונה. מיללת אולי אוותר לה על "לכי חפשי עכברים" ואוציא משו לאכול. אמרתי לה בשקט: "זדייני לי מהעיניים ולכי לחפש עכברים". הזונה, עוד לא שכחתי לה שבמקום לאכול עכברים, היא העדיפה לקבל זיין מאיזה חתול מזדמן, ועוד לילל לי מול הפרצוף, השרמוטה.
הכל נדם, רגע ושקע לשתיקה מבורכת.

ואז, משום מקום הבריק הברק , הרעם התפוצץ אחריו בבום קטלני שהפתיע גם אותי.
מתוך השמיים השחורים ניטח מבול קטלני שטף באחת את כל הסביבה.
שטף? ניטח בעוצמה מוטרפת המונעת על ידי רוח מטורפת שממש כופפה את העצים.
ברד קל הכה בכח ורקד בטירוף על הגג.
ניתזי מיים הוטסו במשבי הרוח פנימה אל המיטה וחדרו לאפי בריח מוטרף של גשם ראשון.

10 דקות. אולי פחות.. וזה עבר. איננו. כאילו לא היה.
עץ התפוז הזדקף ונותר לעמוד כמעט ללא תזוזה.
ריח נקי השתרר באוויר.
השרמוטה תפסה מחסה באיזה מחסן ולא חזרה.
הכנתי לי נס. סיגריה.
חזרתי למיטה שוב מתענג על השקט הזה והסיגריה.
רק אז עלה בדעתי וחשבתי שזה הניקוי המושלם לברדק ששרר קודם לכן.
סערונת גשם באמצע הקיץ.


תענוג

כלבה נטו - תודה על אירוח בכייף ,היטבתה לבטא את היומים המקסימים שבילנו יחדיו ...
לפני 16 שנים
LUZIPER​(שולט) - שגיאת הכתיב מעידה על הסאטלה ממנה עדיין לא יצאת? :))
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י