לפני 16 שנים. 7 באוקטובר 2008 בשעה 14:04
הגיעה באחת עשרה וחצי בלילה. בהפתעה.
נסעה 3 שעות וחצי.
יצאנו לחצר.
שם הסבירה שהתגעגעה.
שם הסברתי שאני לא.
נסענו לעיר.
ישבנו על קפה.
שינתה פוזה וטענה שבאה בעצם כדי לבקש שחרור.
הסכמתי.
נעלבה מייד שלא נלחמתי.
הסברתי.
ברכבת של 4 בבוקר חזרה.
הייתי עייף מידי מכדי לישון.
חלפתי על פני הפניה לישוב.
הפעלתי קול המוסיקה. וקונצרט רך בקע אל אוזני.
בצומת כברי חתכתי לכיוון שלומי.
היא עמדה בטרמפידה.
לבושה בשחור.
שער שחור.
חזרה ממסיבה.
נסענו לחוף.
קשרתי אותה לעמוד הגלישה של המציל.
התפרקתי עליה ובה.
כעת היא ישנה על השטיח בסלון.
מעניין....
כשדלת אחת נסגרת? מייד נפתחת חדשה?
או שזו רק מקריות?.
הולך להיות כיפור שמח
