בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

קודם משו על הקטנה. היא לא ממש בסרט, אבל נהנית להכיר כאן (אצלי), דמויות מהסרט. מאסטרים, דומיות, כלבות וכו'. היא מכירה, מגישה להם קפה. מבשלת חבל על הזמן, מנקה והולכת הביתה. ויש, יש לה את הצד הנשי הנחשי. היא מקשיבה, צוחקת וברגע לא צפוי, יורה את נשיכת ההכשה הקטנה שלה. ואתה, שלא מוכן לזה. מתגלגל מצחוק.

דוגמא?
הבוקר לפני כשעה הגיעה הקטנה לבקר.
"יאללה קום, בוא ניסע לנהריה לשתות קפה", זרקה עלי חולצה שהורידה לי מחבל הכביסה.
טוב קמתי וגיליתי שהיא מציצה לאתר .

"תכתוב משו, שאתה תהיה ראשון ברשימת הבלוגים", אמרה.
"מה כבר אכתוב?"
"לא חשוב, משו, העיקר שתהיה ראשון".
אז כתבתי.

היא הציצה מעבר לכתפי, חייכה, הנידה את ראשה בחיוב ווהכישה:
"צייתן..יפה.."

ואני התגלגלתי מצחוק
הנחששש