בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

אני לא ממש חולה על צעירות.
ז'תומרת, יש להן גוף וכאלה..
נראות טוב וכאלה.
אבל...
אבל, אין לי סבלנות לליהוגי השטויות שיוצאות מפיהן.
הן משוכנעות שהן מפרות רעיונות מדהימים לאוויר,
ולי אין סבלנות אפילו, להקשיב, לשתוק ולעבור הלאה.
נכון, כל אחת יכולה לחפש את דרכה. כל אחת יכולה להתמסר לעצמה ומשם לאדונה.

כל מי שרוצה כמובן.

אבל, 18 עד 25 ..
אין לי הרבה סבלנות עבורן.
רובן נשים עם נפש של גולם.
אתה רואה מבעד לגולם את כנפי הפרפר הנשיות.
אבל הן עדין עטופות ברשתית חוסר הניסיון והצעירות.
פעם זה משך לי.
לבקע את המעטת מסביב.
לשחרר את הגולם (לא את ווילי)
אבל..
זה היה לזמן קצר.


וזו הסיבה שלא התייחסתי ממש ל"נעלמת" מהקריות.
ז'תומרת, שוחחנו מעט במסן ובפון.נעלמת כי אין לי צל של מושג איך היא.
ותמיד התעצלתי לעבור איתה הלאה.
לקבוע.

להתחיל באילוף.

ברור לי שאני לא בענייני שוגר דאדי.
אז שאלת אותה בתחילה: תגידי? שמת לב לגילי?
ענתה מה שענתה ובכללי זה אמר: יודעת, אב אותי לא מעניין בן כמה אתה.
עניתי: בסדר, ולא מצאתי לי זמן להלאה.

אתמול העבירה לי SMS : "נו? מה יהיה?,

אז צלצלתי.
קבעתי איתה להיום.

וכבר לא בא לי על היום.

נראה לי?
שאדחה למחר.

דעתכם בנדון?