בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

לקחתי חלק מירכה . חלקה וצחורה.
בעט ציפורן חרטתי ספק כתבתי פואמה יפה אך קצרה.
הכתב היה בתצורת כתב סת"ם שדורש זהירות מירבית
בכל נקודה בסיומת משפט נעצתי מחט סיכה עם ראש עגול.
בכל פסיק, חתכתי קלות עם סכין המנתחים.
בתום שעתיים סיימתי.
היא רעדה בהנאה.
וכך, בסיומו של יום היא היתה מעוטרת בכתב שחור.
מנוקדת בעיגולים שחורים.
מפוסקת בדם.
שטפתי היטב.
העור קלט את הדיו.
מחטי הסיכה הותירו ניקוד אדום.
החיתוכים צלקות קטנות דמויות שריטה.

כמו הדיו שתחוויר ותיעלם,
כך יחווירו הניקוד והפיסוק
ויעלמו,
עד העונג הבא