לפני 13 שנים. 20 בדצמבר 2010 בשעה 18:04
מלמטה, למעלה...
כך:
במבט מסור ועגום
של עבד, של כלב נבון.
הרגע גדוש וזך.
דומיה
וכוסף סתום
לנשק יד האדון - -
י' סיון תרפ"ט
(הערה: הניקוד, המיצוב, התצורה והאופן, הועתק בדיוק כפי שנכתב במחברתה)