בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

יום הזיכרון הלאומי לחללי צה"ל ומערכות ישראל.
מילים מכובסות לאסון נוראי לכל מי שחווה ויחווה זאת.

זה היום הקדוש מבחינה ערכית בעייני יותר מכל יום אחר. לא כיפורים לא תשעה באב ולא נעליים.

יום אחד בשנה שאנו זוכרים את כולם. את כל אלה שנפחו נשמתם למען שאנו נוכל לקשקש כאן בתלי תילים של מילים.

יום אחד בשנה בו אנו פשוט שותקים.
שותקים מול אחינו ואחיותינו שהיגון פלש לחייהם לעד.
שותקים מול אלו שמסרו את גופם ונשמתם למען רעיון של מדינה. מדינה אחת לעם אחד. עם שנדד ללא מדינה וחזר והקים לו אחת. היא מדינת ישראל.

ומי שלא מוכן במחילה מכבודו לסתום את הפה ליום אחד ולעזוב את הBDSM ליום אחד.
מי שלא מוכן לכבד את משפחות הנופלים למיניהן.
מי שיזיין לי את המוח בבירבורי פוליטיקה ובהצעות לסדר..
מי שיצרח לי: אבל אני פציפיסט. או יכניס לי נאומים חוצבי להבות על שיווין ועל דיכוי עם אחר ביום הזה.
מי שיגיד על הזין, אני רוצה סקס ועכשיו.

ובכן, אם הוא פוגש אותי, אם ..
פשוט כדאי לו שיעוף לי מהעיניים .. ממש כך..
שיעוף לי מהעיינים .. ביום הזה.
תודה