לפני 16 שנים. 29 בספטמבר 2007 בשעה 3:06
בחמש לפנות בוקר
תווי הגוף שלך ברורים
לתאי הזיכרון שלי.
עשן סיגריית הזריחה שאני מצית
מתערבב עם עשן המכונית שהזזתי
מהחניון בו הופעלה האזעקה,
אל מתחת לבית ולפנס הרחוב המאיר.
הקול שלי עוד לא התעורר.
אני בהתלבטות בין הקפה למיטה,
בין השינה להתייחדות עם טביעות זעקותייך
שנותרו בין הסדינים.
כשאני מפנטז עלייך,
את לבושה בשמלה שחורה,
שעונה מול גופי בתנועות של היענות
כשאני חודר אלייך.
עירומה מתחת לבד בעורך החם והמזמין
ושנינו בסופה של תחושות,
וגמירות גם.
כשאני מחבק אותך אחר כך,
האש מציתה את הסיגריות בתנוחת כרבול,
ראשך על כתפי ורגלי בין רגלייך,
כשאני מנכס לי עוד רגע
שלך - שלי.
מסיים את הסיגריה
ומקשיב לחמי רודנר שר שיר מלנכולי.
אצלי הכול בסדר ועוד רגע ותהיי לידי.
N
