קיבלתי קריאה טלפונית ממיס טורי היפהפיה להגיע למעונה כדי לבצע את עבודות הניקיון כראוי.
הגעתי לביתה במרומי מגדל אי שם בתל אביב. ו...שם הפתעה חיכתה לי, שולטת נוספת שחולקת את דירתה עם מיס טורי היפהפיה.
השולטות לא בזבזו זמן מיותר בפוצי מוצי, הן הורו לי להיכנס לאמבטיה להתפשט ולהתכונן למסדר.
אני מפנים ומחלחל למוחי תוך כדי התפשטות את הזכות שנפלה בחלקי ! להיות שפוט ניקיון של מיס טורי היפהפיה וחברתה.
מיס טורי נכנסת לאמבט בתום הזמן המוקצב , אני על 4 , ראש כפוף בהכנעה למרצפות ומחכה למסדר.
מיס טורי סוקרת אותי מלמעלה בבעלות מוחלטת, אין עליה !
היא איננה מרוצה מאופן קיפול בגדי, העונש לא מאחר להגיע שכיבות שמיכה במספר שהיא קובעת.
אני מבצע את העונש תחת עיניהן הבוחנות של השולטות, נדרש להתחיל מחדש כאשר אני לא סופר ברור, כי סדר חייב להיות !
סוף סוף אני מקבל את הסמרטוטים והחומרי ניקוי, הוראות אחרונות וקדימה לעבודה.
אני יעצור כאן ואנסה לתאר לכן את התחושה של עבד ניקיון. אתה עבד ערום חשוף פגיע, עובד ומבריק במרץ רב את הפאנלים, המדפים והרצפות. השולטות יושבות להן בניחותא ומשוחחות להן שיחת נשים נחמדה על דה ועל הא. אני לא חולם אפילו להשתתף במשהו בשיחתן. אני עבד לניקיון כל גופי וישותי עסוקים בזה, מעבר לכך אני אוויר אפס, כלום !
השולטות אמנם משוחחות נהנות מהחיים כאילו מתעלמות לחלוטין מהיצור שמקרצף את הפאנלים. אך למעשה הדלתות פתוחות ומפעם לפעם הן מביטות לכיוון העבד, חסר לעבד להיתפס כאילו הוא נח , עליו להזיע ולעבוד קשה. אחרת או שהוא ייענש או שהוא פשוט יפוטר וייזרק.
זו תחושת עבדות שונה מהסשנים שאני מורגל בהן ויש לה טעם חדשני ומסעיר מאד.
בסיום כל חדר עלי לקרוא לשולטות למסדר ניקיון. הן קמות להן היפהפיות ממרומי הכורסאות וסוקרות ובולשות בשבע עיניים ותמיד אבל תמיד מוצאות איזה פאק ואני חוטף על הפאקים. כעת שכיבות שמיכה כשמיס טורי דורכת לי על הגב בנעליה. כל הגב שלי מלוכלך מהבוץ של סוליותיה (ממילא אני שוחה בג'יפה של הניקיון..) אני מתאמץ לבצע את העונש לשביעות רצונה.
ומייד בלי זמן מנוחה , קדימה לעבודה.
באמצע הפתעה, מגיע עוד חברה שלהן, והן כבר שלישיה.... החברה שלהן היא ברמנית יפהפיה ידועה. הן ביחד מודדות שמלות לבילוי של הערב. הברמנית החליפה חולצה כאילו שאני בכלל לא שם, כאילו שאני אוויר. הן משוחחות ביניהן כאילו שאין כאן איזה גבר שדבוק עם הסמרטוטים לרצפה ומקרצף ומזיע... גדול גדול !
אני נדרש להכין קפה לכל הגבירות. אני מקבל הוראות הכנה מדוייקות כשאני על הברכיים. כמו"כ הן פוקדות עלי לקחת הפסקת תה להתרעננות. דומיות עם נשמה.
יאללה היידה חזרה לעבודה. אני נדרש לנקות חלונות גבוהים. אני עומד על סולם ערום כביום היוולדי, חצי תל אביב יכולה לראות אותי מנקה חלונות בעירום.... חיי עבד ניקיון
ניקיתי גם את המטבח ושטפתי כלים ולבסוף השולטות קוראות לי ושואלות אותי איזה פיצוי אני רוצה על עבודתי למענם. נורא ריגש אותי השאלה הזו. דומיות עם נשמה כבר אמרתי ?
בכל אופן הפיצוי שביקשתי היה להוריד את הזבל.
לסיכום - עבד לניקיון זה אופרה אחרת, תודה.
הדוקטור
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 12:20