-

היא הפה שלי, העיניים והמחשבות, היא מחליטה עבורי מה כן ומה לא ואם בכלל ואני מעריצה אותה עד עמקי נשמתי.

ואני? אני הרכוש, הכלי, הצעצוע, אביזר, מוצר צריכה בבעלות פרטית ובלעדית. עבד כנוע, שפוט, זונה ממושמעת וברת מזל. 

מילה אחת ואני מצייטת, כי את מקומי אני יודעת טוב מאוד, היא תמיד מעלי בהיררכיה, אני משוייכת, הגוף והנפש, כל איבר ואיבר משוייך.

מלכתי היא משהו מיוחד, מהמם ושונה, הקול שלה מתוק כמו דבש, מרגיע ועדין ברמות. דבר בקולה לא מרמז על כוחה, מעמדה ועליונותה.

היא יודעת לטפל בי ביד רמה, היא יודעת מה טוב עבורי ומה מגיע לי. אתמול מלכתי אסרה עלי לאונן עד שניפגש בעוד שבוע, היא דורשת

שאשמור את הזרע שלי לסשן ומבחינתי זה ברזל. הבוקר, באופן מפתיע החליטה לגמול לי והותירה לי להגיע לפורקן, לא האמנתי

עד כמה מלכתי המדהימה יכולה לגלות מתירנות כלפי. אין דרך ומילים לתאר עד כמה אני מוכיר אותה על טוב ליבה, פאר היצירה, מושלמת.

שניות חלפו, התחתונים למטה, הזין עומד, קשה כמו אבן והלב דופק, היד ניגשת למטה ומתחילה לגעת. על הקו מלכתי הנשגבת,

אני גונחת, כמו זונה, זרמים של אושר עוברים לי בגוף למשמע קולה המתוק. אני מאוננת חזק ובמרץ, מתענגת ומדמיינת אותה.

פתאום וללא שום הכנה מוקדמת נשמע קולה שוב: "דקה לסיום"; ליבי מתעתק ממקומו והקצב עולה, אני חייב להגיע לפורקן, זה

חלון ההזדמנויות שהמלכה פתחה בפניי. אני מגביר את המהירות, היד מתהדקת על איבר המין וסוחטת חזק. "20 שניות" מכריזה

והלחץ רק גובר, שניות ספורות חולפות וזרם חם של נוזל זרע נשפך על גופי ללא הפסקה. אין לתאר את שיכרון החושים

באותו הרגע. עוד לפני שהספקתי להסדיר את קצב הנשימה, "להתחיל ללקק" נשמע קולה של מלכתי מצווה. לא חושבת פעמיים,

טובלת את האצבע בבריכה החמה של גופי מוצצת טוב טוב, בולעת עד הטיפה האחרונה ומצלמת לה.

בהערצה ללא גבולות, שלך..

אנה-בל.