-

מלכתי, גבירתי, הבעלים שלי,

אני יודעת שאני לא הנשלטת המושלמת, באמת.

אני יודעת שאני עושה טעויות (ולא מעט).

הלוואי ולא היו צריכות להיות טעויות אלו לקרות כלל.

אנה-בל תמיד תרצה שתהיי מרוצה ממנה, היא הרכוש שלך,

הצעצוע שלך, תמיד - "כן המלכה", צייטנות והתמסרות.

כשאני כושלת בכך אני חווה צער מאוד גדול בתחושה שאיכזבתי אותך.

זה קורע אותי, לגזרים.

אני לא מסוגלת לשאת זאת. הדמעות זולגות בזו אחר זו.

אני נשברת לרסיסים. אני מתנצלת אם לא התנהגתי כמצופה ממני,

אוהבת אותך, כמו שלא אהבתי מעולם.

בהערצה אין סופית,

שלך (ורק שלך),

אנה-בל.