משורר אלק...

יש כאלה שפורשים בשיא ויש כאלה שבשפל

לי קשה לפרוש בכל זמן

כשאני מאמין במשהו אני דבק ועקשן

אלא שככל שאני מתעקש אני מרגיש יותר טיפש

ככל שאני מנסה אני יותר ויותר מתבדה

המון פרופילים של של מלכות

מי ששולטות פה הן ההזיות

ניתוק מוחלט בין הכתוב לנעשה

מלכה, שולטת או כל מילה אחרת. תגידי, מה את רוצה?

קמתי בבוקר ויש לי חותמת

מספר חדש ללא צליל חיוג

המון אחריות ותהיה מיותרת

הרגע הגיע אך לא הסיפוק

קמתי בבוקר בעיר קצת אחרת

דירה מרווחת אך בלב לי צפוף

חלפה לה תקופה בעיר שלא עוצרת

היה זה חוף מבטחים ללילות מרגשים

התקופה שחלפה הייתה לא מושלמת

המון רגעים של דמעות וכאב

ולמרות כל זאת געגוע אוחז בי

געגוע למשהו שאינו המציאות

קמתי בבוקר לתוך חולצה מכופתרת

אחזתי בתיק ויצאתי לרוץ

הגיע הערב ונשמתי מתפתלת

יש לה הכל מלבד אותו הריגוש

שתיים בלילה

עשן של סיגריה

יושב על ספסל וכותב לי בבלוג

תובנה עצמית

מעט דכאונית

מעט מדאיגה

מתבקש משפט שבסופו אהבה

ורוד וכחול

צבעים שמאפיינים

עדינות ורוגע משדרים

הם פשוט לא בשבילי

יש לי שקט פנימי

מרובע עולמי

רוחות של סתיו מנשבות

בכל עונות השנה רוצה סערות

ראיתי סרט, ובסרט עם אחר היא הולכת, ואיתו היא מחייכת ויוצרת חיים משותפים.

ראיתי סרט, ובסרט אותו היא שודדת, ואת כל הונו היא אוספת, היה זה עוקץ מדהים.

ראיתי סרט, ובגמר מלאכתה היא חוזרת, לזרועות אהובה מתמסרת, הייתה זו משימת אוהבים.

ובסרט שלי את מופיעה, מבטך עצוב אך מלא אהבה, את רוצה לספר לי את שאירע.

את מגוללת את תקופת החיים, לא הייתה זו אלא העמדת פנים, לא יכולת לספר את האמת, היית חייבת את ליבי לקמט.

יצאת למשימה בשליחות האהבה, הקרבת את שעותינו למטרה טובה, הייתה זו אך הקרבה.

אך הסרט שלי הוא תסריט נחמה, כי את לא תשובי ואין בשביל מה.

אני ממשיך בחיי וצובר חוויות, מפתות מסעירות ונטולות רגשות. לעת עתה.

אז עלייך בינתיים ממשיך לכתוב.

וכועס על עצמי שאת עדיין זו שממלאת את דפי, אך מתנחם בכך שאת המוזה את מביאה, כי ללא רגש היא נותרת נעלמה.

כי את זו שאת את ליבי עדיין ממלאת, מציפה אותו בשנאה של אמת.

אני אוהב לגלות עולמות חדשים, פחות של אנשים בעיקר של נשים.אני רודף מסתורין וריגושים, לפעמים אני אפילו מגזים. חוסר ודאות, אי הבהירות, תהיות, ציפיות ומטרות האם הן מתמלאות? הסקרנות הופכת לדריכות לקראת בואה של התשובה. ואז אכזבה או אולי הפתעה שגם היא במהרה הופכת לכל כך רגילה וברורה. מיד מחפש את המטרה הבאה. מסתורין וריגושים נותנים לי אויר נותנים לי חיים. ריקים.

ימים של פרידה

פרידה מהבית, מהפינה השקטה

פרידה מהעבודה, מהיציבות והבריחה

פרידה מהעיר, מכל החוויות וממה שעוד לא הספקתי להכיר

פרידה משלב במסלול, שלב לא גבוה אבל יציב

פרידה ממך

תחושה של סוף עוטפת לי את הנשמה

כבר ימים ארוכים שהיא אטומה

היא שוקעת במשימות וטרודה בשאלות

בחוסר הבהירות שטומנת העזיבה

בחוסר הוודאות שמביאה ההתחלה

מסתגר, מתבודד, מתמודד

מדבר לעצמי, תוהה על דרכי

תוהה על עולמי, על בחירתי, על בריחתי

זו תקופה של שינויים וגם קצת התחלות

באופן די טבעי תקופות שמסתיימות

ולמרות שחודשי הקיץ מבשרים על בוא השמש

תהיות רבות בליבי ובמצחי נוצר לו קמט

נמאס מהשגרה ורוצה כבר התחלה

ולמרות זאת השינוי מביא איתו דיכוי

אולי זה העיתוי והפחד מהלא צפוי

וזה קורה למרות שהכל הפך דהוי

משנה מקום משנה מזל. הנה נפתח עוד דף בספר הגורל 

הכל לטובה זו אנחת נחמה

צמד מילים שעליו נשענים

כי משהרע קרה נותרה ברירה

לתהות על שאירע או להיאחז בשנמנע.

הכל לטובה זה צמד מילים

רבים נאחזים בו ולא עוצרים. הלאה ממשיכים

במקום לשקוע במר גורלם הם ממשיכים הלאה מתוך תקוותם

כך, הם דוחקים את ייאושם.

כי הכל לטובה זה מייצר ציפיות

מהרע שקרה יצמחו הבשורות

אז יש לאן לשאוף זה עוד לא הסוף

כי הכל לטובה זה הרי לא סתם קרה

כמה כח לצמד מילים

על בסיסן אנשים בונים חיים

ממשיכים הלאה ומניחים לעצבות

כי הכל לטובה, כל עוד לא נמות.

אני נלחם על הכל ומסמן לי מטרות

אני צולח מכשולים בדרך של מסעות

אני בסוף מצליח למרות שלא פשוט

לטוב ולרע קוראים, זו דרכה של עקשנות

אני צובר אויבים ומעט שמעריכים

סומך בעיקר על עצמי וגם על אמי

אני בסוף מצליח, את יריביי מדיח

אבל נכשל באהבה

אני נכשל באהבה, בורח כשאת קרובה

אני מרגיש כאב רק כשזה קשור בלב

אני חושש להתמכר כי זה כרוך בלוותר

אני בורח מהלב

שנה משמעותית בפתח.

הליכים, תהליכים, החלטות, התחלות, הגשמות והמון מטרות.

הרבה יעדים, המון סיכונים וגם סיכויים.

הרבה רצונות, המון כוונות.

שיהיה בהצלחה!