ראיתי סרט, ובסרט עם אחר היא הולכת, ואיתו היא מחייכת ויוצרת חיים משותפים.
ראיתי סרט, ובסרט אותו היא שודדת, ואת כל הונו היא אוספת, היה זה עוקץ מדהים.
ראיתי סרט, ובגמר מלאכתה היא חוזרת, לזרועות אהובה מתמסרת, הייתה זו משימת אוהבים.
ובסרט שלי את מופיעה, מבטך עצוב אך מלא אהבה, את רוצה לספר לי את שאירע.
את מגוללת את תקופת החיים, לא הייתה זו אלא העמדת פנים, לא יכולת לספר את האמת, היית חייבת את ליבי לקמט.
יצאת למשימה בשליחות האהבה, הקרבת את שעותינו למטרה טובה, הייתה זו אך הקרבה.
אך הסרט שלי הוא תסריט נחמה, כי את לא תשובי ואין בשביל מה.
אני ממשיך בחיי וצובר חוויות, מפתות מסעירות ונטולות רגשות. לעת עתה.
אז עלייך בינתיים ממשיך לכתוב.
וכועס על עצמי שאת עדיין זו שממלאת את דפי, אך מתנחם בכך שאת המוזה את מביאה, כי ללא רגש היא נותרת נעלמה.
כי את זו שאת את ליבי עדיין ממלאת, מציפה אותו בשנאה של אמת.