ובכן מה!

צִמְרוּרֵי עוּר בְּעוֹר מֵאֶתְמוֹל
בּוֹעֲרִים בְּעוֹרֵי בְּגַעְגָּעוּעַ לְמָחָר

רוצָה בטוח, בלי סיכונים...
את האחד שישמור עלייך.

אפשר לשמור עלייך אם את לא נפתחת,
אפשר בלי סיכונים אם את נפתחת?

מביט בך פנימה עמוק לתוך השינה הרגועה שלך
דקות ארוכות מלטף רק במבט
הליטוף מתרחב למגע בלתי מורגש
בעדינות שהכל יתערבב לתת מודע שלך
לאט לאט והכי בעדינות מזיז רק מה שחייב
ומוחק עקבות בליטוף בלתי מורגש
מכין אותך בסבלנות
צעד צעד
מטשטש בך את הכוונות שלי
פורש אותך אולי כבר קצת פחות בעדינות
המגע בך מעמיק את עצמתו לקרב אותך חזרה להכרה שבה את מתעוררת
קשורה

כמו עכשיו
בא לי לתקוע יד לתוך השיער שלך
לסגור אצבעות 

למשוך למטה לאחור
ולתת לשפתיים שלי לנשום את הצוואר שלך

לפעמים
כמו עכשיו

בואי אליי פצועה
מדממת
בואי קרועת לב וחשופת קרביים
שסועת נפש
עירומה מדבר מה להפסיד
בור חסר תחתית, חסר גבולות
חלל אינסופי פעור.

"כן. אבל...
אך ורק אם אתה שלם במאה אחוז שזה מה שאתה רוצה. אחרת... לא."

אותי זה עיצבן:
רחוב מִשֶּׁלָּךְ: איך מתכננים ערים פמיניסטיות

היי גל לָטוּף רוח
כאילו אין חוף

המהירות המופרזת, המרחק היהיר, מפיצים ניחוח של בלתי נמנע,
עוד שבריר... והזמן יקפיא תיקתוקו
וצליל מתגבר של פיצוח יחריד אוזניים.

ספק דחיפה, ספק משיכה והנה
פיסות חלודת נחמדות נתלשות ללא רחמים.
אין מוגן יותר מלב חשוף.