לפני 10 שנים. 9 באוגוסט 2014 בשעה 10:57
אני מוצא את עצמי מחדש.
פתאם יש לי כל כך הרבה זמן פנוי, אך אין לי ממש מה לעשת איתו.
שאתה לא רגיל לזה, ולא בונה תשתית מתאימה לכך, זה מוצא אותך לא מוכן.
תחביבים, עיסוקים, כן יש כאלו, אך הם היו מותאמים ללוז שלפני המלחמה.
אז אני מוצא את עצמי חסר תעסוקה, ובעיקר חושב.
חושב כמה אני מלא בחיי, בעיקר מהסביבה, אך בתוך תוכי ריק.
ריק כל כך, מלא בכל כך הערכה להישגי הרבים והמח המבריק שלי.
כמה אני לבד, אמנם אני תמיד מוקף בסביבה , אך בינינו, אם אני אמיתי עם עצמי, אני כל כך לבד.
הגיע הזמן לאהבה....
