לפני 12 שנים. 15 באוקטובר 2012 בשעה 20:26
עשו לי טובה,
עזבו אותי בשקט ובואו בהמוניכם.
אתם,
פועלי ייצור במפעל, שכל תפקידו הוא לצקת בני אנוש אל תבניות מתכת.
זוללי אינפורמציה ותאים מתים.
זאת לא היתה מאניה,
עליתי וירדתי מדרגות ,
הכתי גברים וקישטתי אותם בקוקיות .
הכל יחסי,
הראש בתזוזה.מתמדת.
אחת כזאת, ששירים של בלחסן מצחיקים אותה והיא מרגישה קרוב.
יום חפירה הוא יום ללא תכלית .
אף אחד לא יקבור אותי בבור הזה ,
הוא גם ככה גדול על המידות שלי.
זה לא משנה,
העיקר, שאוכל לישון