פתי בר ומפיות קרושה

עד סוף השבוע ,אכניס את עצמי למכונת הכביסה .

תוף המכונה יערסל אותי במים רותחים,מסיר כתמים ומלבין.

חתיכות רפש ימצאו דרכן אל הביוב

אבל אותי

אף אחד

לא ימצא.

אני ,

אלופת העולם בהסתתרות והסתרות

אסגור את דלת המכונה מאחורי

ואיש

כבר לא ינסה

לנחש

איזו חיה

אני.

ואז ,הו אז

ההתכנסות המבורכת ,

הניתוק המתוק

והשקט שמביא איתו תהליך הסחיטה

ישאו אותי אל החבלים בחצר האחורית ,

שם אוכל לתלות

את עצמי .

לבד.

כמו בעולם אידיאלי בו יש לי אפשרות לנקר עיני אנשים

ולאסוף גלגלי עיניים.

עייפתי מלנסות,

האמצע פסח עליי.

בראש מורכן וריקנות מצמיתה

אני

נאלצת להודות ,

הוא

לא

קיים.