לפני 15 שנים. 16 במרץ 2009 בשעה 21:42
הזמן זורם על כתלי ברזל
פעמון הכנסייה הולם באוזניי
והתליין שלי קורע ממני הכל
הכל נחרב סביב, שיאה של מלחמה
העם צועד בעיוורון בעקבות האפלה
ואני בהתעלות מנגנת על שלשלאותי
הכל סביבי באמונה שזו הדרך לגן עדן
ואני בהשתאות כמעט גומרת
ולקראת השחר יתפזרו העננים
ומעליי יפתחו השמיים
ואף אחד לא יזכור דבר יותר
אני אעוף מעלה ואכסה הכל בשלג