קח אותי קצת מעבר ...
קצת מעבר למקום שבו אני מודעת למחשבות
קח אותי קצת מעבר
מעבר למחשבות שאני יודעת ...למחשבות החבויות
קח אותי למקום ההוא שבו המחשבות נקראים סודות כמוסים
לאלו שאפילו בפני עצמי אני לא רוצה להביט
קח אותי קצת מעבר
למקום שבו אני מכירה את עצמי
קח אותי קצת מעבר
לדפוסי המחשבה הידועים לי , למחסומים המיותרים
עזור לי לשרטט
"אני" חדש - מלא במשעולים שעוד לא הלכתי בהם , בחוויות שלא חוויתי
בתשוקות שלא מימשתי
למקום ההוא קח אותי
ואל תקשיב כשאמר לא יודעת לא בטוחה שרוצה
כי אני באמת עוד לא מכירה ...
את המקום ההוא
Drops of the Mind
קטנים של טוב
צפופים צפופים
נולדים ומתקבצים סביב הטבור
מעקצצים בנעימות ומטיילים משם הלאה
מפזרים בדרכם שקט מתקתק
שלווה מלטפת
עולים אל בית החזה
ומשתלטים עליו בחמימות
נשימה עמוקה וצלולה
וחיוך
מרגישה בשינוי והוא חובק עולם,
מרגישה שינוי מחשבתי בהכרה העליונה ובזו שמתחת,
בידיעה עמוקה שהדברים, למרות שניראים שהולכים מן הפח אל הפחת - אינם כך.
מן התפתחות מוזרה עקומת חיוך,
שלפעמים מתיזה ולפעמים כמו אודם אדום שעל הפנים משוך.
אבל אותה מודעות לא מרפה,
אותה אינטואיציה בריאה,
שמתברר שהדברים קורים כמו שבאה לי המחשבה
והדבר לפתע ידוע לי עוד לפני שקרה.
ואז אני יכולה להגיד בבטחון
שהקושי הוא עוד מדרגה וגם זה שאחריו, עוד משוכה
ואני לפעמים עייפה
ושואלת את עצמי
למה היא כל כך גבוהה?
זהו כנראה טבעו של שינוי אמיתי
זה שנולד בעצב ובכאב,
הוא זה שמרגיש הכי טהור ואמיתי
בלב.
כשיכולו כל הקיצין נעשה מסיבה
נזמין את השקט המבורך
וגם את השקט שאחרי הסערה
נזמין גם את המנוחה ואת הנחלה
איש תחת גפנו יבוא עם איש תחת תאנתו
והזאב והכבש ידפקו כניסה זוגית מרשימה
אחרית הימים תכנס בקלילות
לבושה בשמלה פרחונית
תגרור אחריה את אחרינו המבול מבויש ודומם
שלווה תגיע מעט באיחור
לבושה בקפידה
רוגע יכנס ויתיישב מיד על הבר
יתפוס לו נקודת תצפית טובה
גאולה תכנס בריצה
תברר אם משיח כבר בא
או אולי לפחות טילפן
קשת וענן יקלטו אותה באכזבתה
ויפנו לה מקום לנוח ליד זרי הדפנה
על רחבת הריקודים יפזזו חסד ואושר
אבל רק לרגעים
וכשהחגיגה תגמר
ממש לפני כיבוי האורות
נשתה כולנו לחיי הדברים הקטנים.
בסוף
המציאות היא
שלא משנה כמה נחפור
וכמה נהנה להתפלש בבוץ
אי אפשר למצוא שם
מה שלא קיים
אם רק הייתה
ויכולה להיות אחרת
אם רק קיימת
אך לא משתלטת
אם רק נוגעת
ולא שורטת
אם רק חמימה
ולא שורפת
אם רק מכילה
ולא מכלה
אם רק.....
לפעמים
קל יותר להחליט
שלא להחליט
גם אם יודעים
ללא ספק
שזה לא מה שיעזור
השריר הקטן הזה שנמצא שם בחזה
צריך להיזהר איתו,
ממנו.
ובגללו.
הוא זה היודע לגרום לך לחייך
ולתרגם כאב
לדמעה סוררת זולגת על לחי...
השריר הקטן הזה שם בחזה,
מנסה לפעמים לקחת לעצמו זמן
כמו מנסה לסדר רגשות בשקט,
יש לו את מסלול חייו שלא סובב לרצון מחשבותיך,
הוא לא מתחשב ב"לא" או ב"כן"...
השריר הקטן הזה בחזה.............
לעמוד תחת מטר קרני שמש
לחתוך מים בסכין חדה
להתאהב בירח של ליל אמש
לשכוח את כאב המעידה
מעול הכובד להירמס
להתרגש מקלילות מיותרת
לעצור את הזמן ולהתמוסס
לפתוח חלון אחרי דלת שנסגרת
לשבור חומה בפטישי מילים
לשתות להבות של אש
לקטוף מעץ הכאב את העלים
ובזעקה אילמת לבקש
מעול הכובד להירמס
להתרגש מקלילות מיותרת
לעצור את הזמן ולהתמוסס
לפתוח חלון אחרי דלת שנסגרת
סתם הייתי מתה עכשיו,
להרגיש את זה שוב.
את הצמוד איתך,
הכי קרוב,
הכי מחבר.
שניצמד גוף אל גוף,
בוערים בתשוקה,
נמסים ממגע,
לוהטים .
רוצה שתלהיט אותי,
שתחבק את החיבוק המדהים שלך,
שתנשק לי בצוואר,
שתסתכל עמוק לתוך עיניי,
ושעיניי ינעצו בך מבטים חזרה.
רוצה שתגביר בי את החשק,
תרטיב בי את הכמיהה,
תחדד את חושיי
תבעיר בי להבה,
רוצה כל כך,
צמוד לך.