לפני 15 שנים. 4 באוגוסט 2009 בשעה 15:48
מרגישה בשינוי והוא חובק עולם,
מרגישה שינוי מחשבתי בהכרה העליונה ובזו שמתחת,
בידיעה עמוקה שהדברים, למרות שניראים שהולכים מן הפח אל הפחת - אינם כך.
מן התפתחות מוזרה עקומת חיוך,
שלפעמים מתיזה ולפעמים כמו אודם אדום שעל הפנים משוך.
אבל אותה מודעות לא מרפה,
אותה אינטואיציה בריאה,
שמתברר שהדברים קורים כמו שבאה לי המחשבה
והדבר לפתע ידוע לי עוד לפני שקרה.
ואז אני יכולה להגיד בבטחון
שהקושי הוא עוד מדרגה וגם זה שאחריו, עוד משוכה
ואני לפעמים עייפה
ושואלת את עצמי
למה היא כל כך גבוהה?
זהו כנראה טבעו של שינוי אמיתי
זה שנולד בעצב ובכאב,
הוא זה שמרגיש הכי טהור ואמיתי
בלב.